רע"א 3910/97 מינהל מקרקעי ישראל נ. חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ

1.מהבהרה שהוגשה מטעם המבקשים עולה, כי כל העסקאות הקודמות עליהן התבסס השמאי הממשלתי אינן חסויות בפני המשיבה לרבות העסקאות הקודמות עליהן התבסס השמאי כמובא מדבריו בס' 3 לתגובת המשיבה, לאמור העסקאות הנזכרות על ידי השמאי לענין שיטת ההשואה בין מחירי קרקע למכרזים בגילה למרכז מסחרי + מגורים ולקרקע ששווקה על ידי משרד השיכון והמנוהל במסגרת מחיר למשתכן וכדומה בפסגת זאב.

2.סלע המחלוקת הוא, איפוא נספח ובו מידע על מקרקעין שהגיע לידי השמאי מרשויות מס שבח על פי היתר מיוחד משר האוצר (להלן: הנספח).

ב"כ המבקשת קיבלה את הצעת בית משפט זה לפיה ייחקר השמאי על ידי המשיבה והנספח יימסר לעיונו של בית המשפט על מנת שיעמוד בעצמו על חיוניותו של הנספח למשיבה ועל הנזק הצפוי מחשיפתו. ב"כ המשיבה קבלה את ההצעה בשפה רפה ולא ראתה בה תועלת של ממש.

3.בית משפט קמא סבר כי יש מקום לפרש את סעיף 105 לחוק מס שבח מקרקעין התשנ"ז1963-, פרוש רחב, לא כאסור מוחלט אלא כהוראה המאפשרת איזון בין אינטרסים. גם לשיטתו של בית משפט קמא - ואינני מחווה דעתי לגופו של ענין - היה בית המשפט מושכל יותר ובעמדה טובה יותר לאזן בין האינטרסים העומדים מאחורי ס' 105 אל מול אלה של המשיבה, אם לאחר שישמע את השמאי, יעיין בעצמו במסמך ויווכח על סמך כל שיהיה בפניו אז, אם אכן יש לחשוף את המסמך.

אשר על כן, מתקבלת בקשת רשות הערעור הנדונה כערעור, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שילך בדרך המותווית לעיל.