רע"א 3935/99 טור' גיא סנין נ. התובע הצבאי הראשי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו ועל החלטתו של בית הדין הצבאי לערעורים בע30/99/ מיום 30/5/99.

1.נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו שני מעשי עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק (עבירה לפי סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955 (להלן: "החוק")). לאחר בחינת מהימנותם של העדים קבע בית הדין הצבאי המחוזי מטכ"ל כי יש לתת אמון בעדותו של המתלונן, הנתמכת בראיות נוספות, ויש לדחות את עדות המבקש כלא אמינה. לפיכך הרשיע בית הדין הצבאי המחוזי את המבקש בעבירות המיוחסות לו וגזר עליו 10 חודשי מאסר מהם 5 חודשים לריצוי בפועל.

2.המבקש ערער לבית הדין הצבאי לערעורים על הכרעת הדין ולחלופין על חומרת העונש. בערעורו קבל המבקש על הסתמכות בית הדין הצבאי המחוזי על עדויות שמיעה ועל מסקנותיו של בית הדין בדבר אי מהימנותו. עוד טען המבקש כי פרטי האישום הראשון של שימוש בלתי חוקי בנשק לא הוכחו ולפיכך היה על בית הדין לזכותו מאישום זה.

3.בטרם מתן פסק דין בערעור הגיש המבקש לבית הדין הצבאי לערעורים בקשה דחופה להצגת מוצגים בערעור. טענת המבקש היתה כי במוצגים יש בכדי לתקן קביעות עובדתיות מוטעות של בית הדין הצבאי המחוזי באשר למהימנותו. בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הבקשה בקובעו כי אין מדובר בראיות חדשות שהתגלו לאחר הכרעת הדין אלא בראיות שחלקן היו קיימות ואת חלקן ניתן היה להשיג בנקל. בית הדין הוסיף כי לאור מכלול הראיות בתיק לא שוכנע שיש בראיות שהצגתן התבקשה כדי להכריע את הכף.

4.באשר לערעורו של המבקש קבע בית הדין הצבאי לערעורים כי לא מצא מקום להתערב בממצאיו של בית הדין הצבאי המחוזי, שהינם ממצאי עובדה המבוססים על מהימנותם של העדים שהופיעו לפניו ומשכך, דחה את ערעורו של המבקש.

5.לפני מונחת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים ועל החלטתו לדחות את הבקשה להצגת מוצגים חדשים בערעור. לטענת המבקש בקשתו מעלה שאלה משפטית עקרונית באשר ליכולתו של בית הדין לקבל מוצגים חדשים בהליך של ערעור פלילי. לשיטתו, יש להעדיף את העיקרון לפיו, אם לראיה החדשה משקל ראייתי מהותי שיש בו כדי להביא לשינוי בהכרעת הדין, יש להכשירה ללא התחשבות בשאלה אם יכל המבקש להביאה בשלב הדיון בערכאה הראשונה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות. סעיף 440ט(ב) לחוק מורה כי "לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש". ההפניה אל חשיבותה, קשיותה וחידושה של השאלה המשפטית מבטאת את העקרונות שנתגבשו בפסיקתו של בית משפט זה בכל הנוגע לרשות הערעור (ראו רע"פ 25/87 הבר נ' התובע הצבאי הראשי , פ"ד מב(1) 45. במקרה שלפני נדחתה בקשתו של המבקש להגשת מוצגים חדשים בערעור לא אך בשל אי הבאתם של מוצגים אלה בשלב הדיון בבית הדין הצבאי המחוזי, אלא אף ובעיקר מהטעם כי בית הדין הצבאי לערעורים שוכנע שאין במוצגים שהגשתם התבקשה בכדי להביא לשינוי בהכרעת הדין. בנסיבות אלה, הבקשה אינה מעלה כל סוגיה עקרונית אלא למעשה מעלה השגות על מסקנותיו של בית הדין הצבאי לערעורים באשר למשקלן המהותי של המוצגים החדשים במקרה הספציפי שלפניו. בכך אין בכדי להצדיק ערעור שני בפני בית משפט זה.

לאור החלטתי זו איני נדרש לבקשת לעיכוב ביצוע גזר הדין שהוגשה במסגרת בקשת רשות הערעור.

הבקשה נדחית.