רע"א 3938/97 טבע תעשיות פרמצבטיות נ. ELI LILI AND COMPANY

זו השיגו המבקשים והם חוזרים ומשיגים לפנינו בעיקר בשלשה אלה: שהמבקשות מודות כי ביצעו פעולות ליצור החומר נשוא התובענה במסגרת הבקשה לרשיון כפיה, ולכן הגילוי הוא מיותר; כי היקף הגילוי רחב מהדרוש, וכי יהיה בגילוי ובתשובה לשאלונים משום גילוי סוד מסחרי.

דין הטענה הראשונה להידחות, כפי שנדחתה על ידי השופטת המלומדת, שהרי פלוגתה מרכזית בין בעלי הדין היא היקף הניצול של האמצאה בתקופת הפטנט, ולענין זה עצם ההודאה בפעולות היצור אינה מועילה; גם דינה של הטענה השניה להידחות: לאחר שקראתי את הבקשה ואת התשובה נחה דעתי שדרך הפעלת שיקול דעתה של השופטת המלומדת אינה מצדיקה מתן רשות לערער. הטענה השלישית של המבקשות מעוררת מה שהוגדר ברע"א 7558/95 (לא פורסם) "דילמה קלאסית" של ניגודי אינטרסים בין בעל דין המבקש מיריבו פרטים כדי להוכיח הפרה של פטנט לבין היריב המתנגד לבקשה מן הטעם שאין צידוק ליתן פרטים, היכולים לגלות ליריב סוד מסחרי, כל עוד ההפרה לא הוכחה. אם הסכמתי עם בית המשפט המחוזי שבעקרון זכאית המשיבה לגילוי המסמכים ולשאלונים נראה לי שכאשר המשפט לא פוצל לשלבים, ניתן לאזן את הנזק האפשרי שיגרם למבקשות כתוצאה מהצווים שניתנו בדרך שבה נעשה הדבר בהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הביצוע אשר הוגשה לו (ראה החלטת בית המשפט המחוזי בענין זה מיום 25.9.97). לענין זה בלבד רואה אני בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ודין הערעור להתקבל.

3.השופטת המלומדת סירבה לבקשת המבקשות לצוות על המשיבה לגלות לה את כל המסמכים הנוגעים להתקשרות בינה לבין חברת תחכום באר שבע בע"מ במטרה להוכיח שהמבקשות היו זכאיות לרשיון כפיה. נושא זה נדון בשעתו במפורט על ידי בית המשפט המחוזי הן בהיבטיו המשפטיים והן בהיבטיו העובדתיים והוחלט בו כנגד המבקשות, וכזכור, בתום ההתדיינות, בוטל רשיון הכפייה; השופטת המלומדת סברה שאין היא רשאית לבחון את הנושא מחדש, כמעין ערכאת ערעור על פסק הדין ההוא. הגעתי לכלל מסקנה שגם בענין זה דין הבקשה לרשות לערער להידחות. מוכן אני להניח שדחיית הבקשה לרשות לערער על פסק הדין הנזכר, מבלי שניתן למבקשות לטעון לגופו של הענין אינו מונע מהן להשיג בהליך אחר על ממצאים שנקבעו באותו הליך: ע"א 140/56 פ"ד יא 1242, מה שאין כן כשהמדובר בפסק דין קונסטיטוטיבי,

המבטל את רשיון הכפיה, שקביעת ממצא לסתור אינה יכולה להביא לביטולו. עם זאת אך ברור הוא כי כל טענותיהן של המבקשות שמורות להם לטעון שפעולותיהן בכל התקופה הרלבנטית היו מותרות.

הערעור מתקבל איפוא חלקית במובן זה שצווי הגילוי והתשובות לשאלונים שניתנו יהיו כפופים להצהרת פרקליט המשיבה, כפי שפורט בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.9.97. בכפוף לאמור לעיל - הבקשה לרשות לערער נדחית. ממילא מתבטלת הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

לאור התוצאה שאליה הגעתי לא יהיה צו להוצאות.