רע"א 3940/22אהרון אינדיך נ. אגד חברה לתחבורה בע"מ

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סילש ) מיום 6.4.2022 בת"א 35157-04-14, בגדרה התקבלה בחלקה בקשת המבקש למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

תמצית הרקע לבקשה

1.

ברקע הבקשה תביעה שהגיש המבקש, אהרון אינדיך, שהיה חבר במשיבה, אגד אגודה שיתופית לתחבורה לישראל בע"מ, מתחילת שנות ה-70. זמן קצר לאחר שהפך לחבר באגודה רכש מניה ממניותיה. במהלך שנת 2014, עם הגיעו של המבקש לגיל פרישה ופקיעת חברותו באגודה, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בהתייחס לתמורה לה זכאי המבקש בגין פדיון מנייתו. המבקש העמיד את תביעתו על סך של 3 מיליון ₪, שהוא לטענתו השווי הכלכלי הריאלי של המניה, בעוד שהמשיבה טענה ששווי המניה לפדיון נקבע מעת לעת על-ידי הנהלת האגודה, בהתאם להוראות הדין ותקנות האגודה ולא בהכרח לפי שוויה הריאלי. בהתאם לאמור, הציעה למבקש סך של 410,000 ₪ עבור פדיון מנייתו.

2.

ביום 4.4.2019 דחה בית המשפט המחוזי את תביעתו של המבקש, תוך שקבע כי אין בהוראות הדין הרלוונטיות ותקנות האגודה, כמו גם במכלול החומרים והעדויות שנפרשו לפניו, כדי לתמוך בטענת המבקש ולפיה שווי המניה ייקבע אך ורק על פי ערכה הכלכלי הריאלי ובמנותק משיקולים נוספים. המבקש לא השלים עם הכרעה זו והגיש לבית משפט זה ערעור על פסק הדין. ביום 1.7.2021 התקיים דיון בערעור במהלכו הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, ולפיה " הדיון יחזור אל בית המשפט קמא על מנת שיבחן את סבירות החלטת המשיבה באשר לסכום דמי הפדיון של מניית המערער. בהקשר זה ניתן יהיה לבחון, בין היתר, אך לא כמרכיב יחיד גם את סוגיית השווי הכלכלי של מניית המערער במועד פרישתו" (ע"א 3503/19 אינדיך נ' אגד חברה לתחבורה בע"מ (1.7.2017)).

3.

כאמור, בירור התביעה הוחזר לבית המשפט המחוזי בהתאם לפסק הדין שניתן בערעור. בהחלטתו מיום 11.11.2021, שניתנה בהמשך לבקשת המבקש, הורה בית המשפט המחוזי לצדדים לקיים הליך גילוי מסמכים ספציפי, תוך שקבע כי ניתן יהיה להגיש בקשה מתאימה במקרה שתתעורר מחלוקת בקשר למסמך זה או אחר. משהתעוררה מחלוקת בין הצדדים באשר להיקף הגילוי, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, ביום 9.1.2022, בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים. בקשה זו נשענה על רשימת מסמכים שנדרשו על-ידי המומחית מטעם המבקש, רו"ח קוממי, אשר נתבקשה לבצע הערכת שווי של המשיבה, מטעמו של המבקש, נכון למועד פרישת המבקש לגמלאות (להלן: בקשת הגילוי ). בבקשת הגילוי טען המבקש, בין היתר, כי המשיבה סירבה לגלות חלק ניכר מהמסמכים שנתבקש גילויים בטענה כי אלה אינם רלוונטיים לתביעה. כן טען כי מסמכים אלו נחוצים לו לטובת ביצוע הערכת שוויה של המשיבה בעת פרישתו, ובהתאם לכך לשם קביעת שווי המניה. נטען כי חלק מן המסמכים גולו באופן חלקי וכי אין לקבל את טענות המשיבה לפיהן ניתן לדלות את המידע המבוקש מתוך מסמכים שנערכו על-ידי צדדים שלישיים. בתגובתה לבקשה טענה המשיבה, בין היתר, כי בהינתן תוכנו של פסק הדין שניתן בערעור, יש במסמכים שגולו כדי ללמד על סבירות החלטת המשיבה באשר לסכום דמי הפדיון של מניית המבקש נכון למועד פרישתו. המשיבה הוסיפה וטענה, כי מאחר שהדיון בין הצדדים נתחם לבחינת סבירות החלטתה נכון למועד הפרישה, הרי שהמסמכים הרלוונטיים לבחינה זו נוגעים למידע שהיה ברשותה בסמוך למועד קבלת ההחלטה האמורה, ולא למועדים אחרים כטענת המבקש.

4.

בהחלטתו מיום 6.4.2022 הורה בית המשפט המחוזי למשיבה לגלות חלק מן המסמכים שהתבקשו בבקשת הגילוי. בהתייחס למסמכים הנוגעים לנכסי הנדל"ן של המשיבה, קבע בית המשפט המחוזי, כי הגם שהוא מתקשה לראות את סבירות היקף הדרישה של המבקש, ובפרט את הצורך לערוך בחינה של שווי הנכסים בדיעבד, על המשיבה להמציא את רשימת הנכסים עם פירוט שיעור אחזקתה בנכסים אלה. עם זאת, נקבע כי אין מקום להמצאת הערכות שמאיות או אובדן מס צפוי לנכסים אלו. באשר להרכב ומבנה הבעלות של המשיבה נקבע כי די בתשובה שניתנה, ובאשר לנתוני הדו"חות הכספיים של המשיבה קבע בית המשפט המחוזי, כי על המשיבה להעביר למבקש את הדו"חות הכספיים ביחס לשנים 2014-2009. בצד הדברים האמורים, ציין בית המשפט המחוזי כי ביחס לחלק לא מבוטל מן המסמכים שהתבקשו, לא הובהר על-ידי המבקש מדוע אלו נדרשים לצורך בחינת סבירות ההחלטה בדבר דמי פדיון המניה.

תמצית טענות המבקש

5.

המבקש מלין על כך שבית המשפט המחוזי דחה חלק מהותי מרכיבי הבקשה לגילוי. לטענתו היה על בית המשפט המחוזי לקבל את הבקשה הנוגעת לגילוי ההערכות השמאיות של נכסי הנדל"ן של המשיבה ושל חברות אחרות בקבוצת המשיבה נכון למועד פרישתו, שכן בהעדרן לא יהיה בידי המבקש את המידע הנחוץ לבחינת שווי הנכסים שהוא רכיב משמעותי להערכת שווי המשיבה. עוד טוען המבקש בהקשר זה, כי הצגת נכסי הנדל"ן בתצהיר גילוי המסמכים נעשתה בצורה חסרה ולא מדויקת. המבקש מוסיף וטוען, כי שיעור הבעלות של אגד בכל אחת מן החברות המוחזקות על-ידה נחוץ אף הוא להערכת השווי, וכן נדרשים לו דו"חות כספיים של כל החברות המוחזקות על-ידי המשיבה משנת 2009 ועד לשנת 2014.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, וכן בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי ל כלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

7.

כידוע, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים הנוגעים לסדרי הדין, וערכאת הערעור תימנע ככלל מהתערבות בהחלטות בעניינים מסוג זה, אלא במקרים שבהם נמצא כי ההחלטה עלולה לגרום לעיוות דין למי מהצדדים או שהיא ניתנה בניגוד לדין. דברים אלה נכונים במיוחד בנוגע להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים (ראו: רע"א 1963/22 עם הפנים ליפו נדל"ן בע"מ נ' אשטרום הנדסה ובניה בע"מ , פסקה 7 (26.4.2022); רע"א 2428/22 SODIM LTD

נ' חדד , פסקה 5 (17.7.2022)). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.

8.

אכן נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מרבי וניהול ההליך 'בקלפים פתוחים' – והדברים ידועים. ואולם, בטרם תיפתח דלת הגילוי נדרש להוכיח כי המסמכים שגילויים מבוקש רלוונטיים לבירור התביעה, או למצער כי קיים יסוד סביר להניח שהם רלוונטיים לבירורה (רע"א 5452/16 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' עמותת קריית נווה שלום לשעבר פנימיית פורת יוסף , פסקה 10 (8.8.2016); רע"א 5823/20 פלונית נ' פלוני , פסקה 9 (23.11.2020) והאסמכתאות הנזכרות שם). כן יצוין כי עקרון הגילוי איננו עומד לבדו, ומולו נדרש בית המשפט לשקול שיקולים נוספים, ביניהם יעילות ההליך והיקף ההכבדה של הליך הגילוי על בעל הדין שכנגד (רע"א 298/20 ד"ר

שלמה כהן ושות', עורכי דין נ' וטשטיין , פסקה 6 (4.2.2020)).

9.

בענייננו, הגיש המבקש בקשה רחבה ומקיפה לגילוי מסמכים, הכוללת רשימה ארוכה של מסמכים, הן כאלה המתייחסים למשיבה והן כאלה המתייחסים לחברות הקשורות לה, וזאת לשם ביצוע הערכת שווי של המשיבה נכון למועד פרישת המבקש. בית המשפט המחוזי דן באופן פרטני במסמכים שגילויים התבקש ואף הלך דרך ארוכה לקראת המבקש בהחלטת גילוי רחבה בה הורה על גילוי שורה של מסמכים, בהם דו"חותיה הכספיים של המשיבה לשנים 2009 עד 2014; מאזני בוחן, דו"חות רבעוניים וגיליונות איחוד לשנת 2014, ככל שקיימים; פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון העוסקות בשווי המניות לפדיון ומסמכים הנלווים לכך;

טופס פחת לשנת 2014; רשימת נכסי נדל"ן כולל פירוט שיעור האחזקה של המשיבה באותם הנכסים; וכן תקציבים, תכניות עבודה, תכניות עסקיות והערכת שווי לשנים 2014-2013. עוד קודם להחלטת הגילוי המציאה המשיבה למבקש, במענה לדרישתו לגילוי מסמכים, דו"חות כספיים נוספים, וכן שתי חוות דעת שניתנו למשיבה סמוך למועד פרישתו של המבקש מן המשיבה: חוות דעתו של רו"ח יצחק סוארי לעניין "אומדן שווי ההון העצמי לצורך הערכת שווי ההתחייבות למדינה" הנכונה ליום 31.12.2013; וחוות דעת של ארנסט אנד יאנג (ישראל) בע"מ לעניין "אינדיקציה לשווי מניות לצורך אמידת שווי ההתחייבויות למדינה" נכון ליום 30.9.2014. לאחר שבחנתי את המסמכים שהומצאו למבקש ואלה שעל המשיבה להוסיף להמציאם, לא מצאתי כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

10.

כזכור, בפסק הדין שניתן בערעור, נדרש בית המשפט המחוזי לבחון את "סבירות החלטת המשיבה באשר לסכום דמי הפדיון של מניית [המבקש]" . המשיבה טענה במסגרת תשובתה לבקשת הגילוי, כי לצורך בחינה זו יש להידרש אך למידע שהיה בידיעת הנהלת האגודה במועד פרישת המבקש, וכי אין כל רלוונטיות להערכת שווי מטעם המבקש אשר תיערך לאחר מועד זה. בית המשפט המחוזי לא ראה להכריע בטענה זו ולא ראיתי מקום להידרש לה לראשונה אגב הדיון בבקשה שלפניי. מכל מקום, גם בהנחה הנוחה למבקש כי להערכת השווי מטעמו עשויה להיות רלוונטיות לקביעת דמי פדיון המניה, לא מצאתי כי קיימת הצדקה להרחבת היקף הגילוי שניתן. גם אם ניתן להוסיף ולהעמיק בנתונים נוספים העשויים לדייק באופן כזה או אחר את הערכת השווי, הרי שבשים לב למטרת ההערכה, כפי שתוארה לעיל, ולהיקף הגילוי הנרחב שניתן בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבה ובהחלטת בית המשפט מושא ההליך, לא שוכנעתי כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור בהיקף הגילוי כפי שנקבע על-ידי הערכאה הדיונית.

11.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא.

משלא נתבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.