רע"א 3955/21 החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ. כלבו גז 2002 בעמ

לפנַי שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סילש ) בת"א 17780-03-17 מיום 7.4.2021 במסגרתה נקבע כי אין עוד מקום לעכב את ההליך האזרחי המתנהל נגד המבקשות. לפיכך אדון בשתי הבקשות במאוחד.

1.

ברקע לבקשות, כתב תביעה שהוגש ביום 8.3.2017 על ידי משיבה 1 (להלן: כלבו גז ) נגד המבקשות (המבקשת ברע"א 3955/21, להלן לבדה: אמישראגז ; המבקשת ברע"א 3970/21, להלן לבדה: פזגז ) בהיקף של 70 מיליון ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לה לשיטתה עקב הפרת הוראות הדין על ידי המבקשות מתוך מטרה לדחיקתה משוק ה"גמ"פ" – גז בישול מעובה. במהלך חודש אפריל 2017 הגישו המבקשות, כל אחת בנפרד, בקשה לעיכוב הליכים בתביעה, בטענה כי הן מנועות מלערוך את הגנתן כראוי, שכן העובדות הנטענות בכתב התביעה מצויות תחת חקירה פלילית של רשות ההגבלים העסקיים (כיום: רשות התחרות , כפי שתקרא להלן). ביום 18.10.2017 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו בהליך, ועתר אף הוא לעיכוב ההליכים בתובענה נוכח החשש לשיבוש החקירה הפלילית.

2.

ביום 11.11.2017 נעתר בית המשפט המחוזי (השופט ע' גרוסקופף ) לבקשה לעיכוב ההליכים בתובענה עד ליום 31.1.2018, "אז תיבחן ההחלטה מחדש", הן מן הטעם עליו עמדו המבקשות – הפגיעה ביכולתן לערוך את הגנתן כראוי, והן מן הטעם עליו הצביע היועץ המשפטי לממשלה בדבר חשש לשיבוש חקירה. בהתייחס לטענת כלבו גז כי עיכוב ההליך עלול להוביל לפגיעה בכלל ציבור צרכני הגז בישראל, צוין בין היתר, כי "עיכוב מוגבל כאמור אינו צפוי להוביל להפיכת התביעה ל'אבן שאין לה הופכין'".

3.

מאז אותו מועד, הוגשו מפעם לפעם הודעות לבית המשפט על ידי רשות התחרות בדבר התקדמותה של החקירה הפלילית, כאשר המועד הצפוי להשלמת החקירה נדחה פעם אחר פעם. לבסוף, ביום 28.1.2019 הוגשה הודעה מעדכנת מטעם רשות התחרות על פיה קיימת תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום בכפוף לשימוע, ולפיכך, אין עוד צורך בעיכוב ההליך האזרחי. בתגובה שהוגשה מטעם המבקשות, הן הודיעו כי אין מניעה מבחינתן לסיום עיכוב ההליכים, בכפוף להבהרה מטעם רשות התחרות כי הוסרה המגבלה הנוגעת להידברות שלהן עם העובדים שנחקרו בפרשה. אלא שביום 15.2.2019 הודיעה רשות התחרות כי המגבלות אשר חלות מכוח הוראות הדין עומדת בעינן וכי על הצדדים להליך לפעול על פיהן. על כן ביום 15.7.2019 קבע בית המשפט המחוזי (השופטת ה' סליש ) כי אין מנוס מהמשך עיכובו של ההליך האזרחי עד לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום.

4.

לאחר שהוגש כתב אישום נגד אמישראגז ונגד עובדי פזגז, ביום 25.5.2020 הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה על פיה נערכה בחינה נוספת בעניין סוגיית עיכוב ההליכים ונמצא כי החשש לשיבוש ההליך הפלילי, אם יימשך ניהול ההליך האזרחי במקביל להליך הפלילי, עומד בעינו. מנגד, כלבו גז טענה כי אין לעכב עוד את ההליכים בהינתן השלב בו מצוי ההליך הפלילי, ונוכח האינטרס הציבורי בקידומו של ההליך האזרחי. עיכוב ההליכים הוארך מספר פעמים נוספות, עד שביום 7.4.2021 ניתנה ההחלטה מושא הבקשות שלפנַי, בגדרה בוטל עיכוב ההליך.

בהחלטה נקבע כי חל כרסום משמעותי במשקל שניתן לייחס לטענותיה של רשות התחרות בדבר החשש לשיבוש הליכים, בהינתן העובדה שנטענו בהקשר זה טענות כלליות ורחבות היקף כאשר ניתן היה לצפות כי רשות התחרות תנסה לגדר חשש זה, להבהיר את היקפו ולערוך הבחנה לגבי העדים השונים. על בית המשפט לתת דעתו גם לסוגיות של יעילות דיונית, להשלכות של חלוף הזמן, כמו גם להיתכנות מימוש מטרותיו של ההליך הפלילי בנסיבות אלו. הותרת צו העיכוב על כנו בשלב זה, מהווה אפוא מתן "כרטיס פתוח" לעיכוב אין סופי של ההליך האזרחי. עיכוב ההליך האזרחי לאורך תקופה ממושכת יש בו משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות, בעוד שקידומו יתרום לאינטרס הציבורי הכללי. מה גם שיש בתביעות אזרחיות מסוג זה כדי לקדם את ההגנה על התחרות. לפיכך, בהתחשב בין היתר בכך שההחלטה המקורית על עיכוב ההליך האזרחי התקבלה בשנת 2017 תוך שהובהר כי מדובר בעיכוב לזמן מוגבל; שכתב האישום הוגש זה מכבר והומצאו חומרי החקירה לנאשמים; שקיימת פגיעה באינטרסים של בעלי הדין בהליך האזרחי, הגיע בית המשפט למסקנה כי נקודת האיזון בין כלל האינטרסים השתנתה, ואין להותיר את צו עיכוב ההליך על כנו.

5.

מכאן לבקשות רשות הערעור שלפנַי, בהן העלו אמישראגז ופזגז טענות דומות וברובן זהות, ועל כן אתארן במשותף. לטענתן, מדובר בהחלטה היוצרת עיוות דין ופוגעת בזכויותיהן המהותיות להליך הוגן. בית המשפט התעלם משיקול עיקרי ומרכזי התומך בעיכוב ההליך, והוא הנזק שייגרם לפזגז ולאמישראגז אם ההליך האזרחי יימשך, שעה שהן מנועות מלערוך את הגנתן כראוי, עקב קיומו המקביל של ההליך הפלילי. כמו כן, התנהלות רשות התחרות – ובכלל זה העיכובים שנפלו בקידום ההליך הפלילי על ידה – עמדה בבסיס ההחלטה המבטלת את עיכוב ההליך האזרחי, אלא שהתנהלות זו אינה באחריות פזגז ואמישראגז ומשכך לא היה מקום להורות על ביטול עיכוב ההליך מטעם זה. בשתי הבקשות הובהר כי כל עוד עומדת רשות התחרות על איסורה לאפשר לפזגז ולאמישראגז לברר את המצב העובדתי הרלוונטי אצל עובדיהן, הרי שההחלטה על קידום ההליך האזרחי פוגעת אנושות ביכולתן לנהל את ההליך.

6.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות. הכלל הוא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק כשלעצמו עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין (רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ , פסקה 3 (30.4.1997) (להלן: עניין לופטין ); רע"א 210/03 Fondation Sansounimaille

נ' פרי , פסקה 3 (8.7.2003); ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ'

B.G. Assistntce Ltd , פסקה 5 (13.2.2006) (להלן:

עניין

B.G. )). הכלל ייסוג רק בנסיבות חריגות, כאשר זכותו של מתדיין עלולה להיפגע (עניין לופטין , פסקה 3; רע"א 3146/19 דניה סיבוס בע"מ נ' פלוני , פסקה 10 (7.7.2019); עניין

B.G. ). בענייננו, בית המשפט עמד בהרחבה בהחלטתו על מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין בהתייחס נסיבות המקרה, ובכלל זה לעובדה שכתב התביעה הוגש לפני כחמש שנים; הוא מתייחס לאירועים שהתרחשו בשנים 2016-2015; כתב האישום הוגש לפני למעלה משנה; ואין מדובר עוד בעניין המצוי בשלבי חקירה. בבוחנו את נסיבות המקרה, ובכלל זה את העובדה שעיכוב ההליך שניתן בהחלטה משנת 2017 היה עיכוב ביצוע מוגבל , לא מצא בית המשפט להורות על המשך עיכוב ההליך האזרחי. ההחלטה המנומקת של בית המשפט המחוזי אינה באה אפוא בגדרי המקרים החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית להורות על עיכוב ההליך. מה גם, חזקה על בית המשפט שידע לנהל את ההליך האזרחי לפניו תוך שמירה על זכויותיהם הדיוניות של כל הצדדים באופן שגם לא יפגע באופן מהותי בזכויות אמישראגז ופזגז בהליך הפלילי.

הבקשות נדחות אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.