פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3964/06
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשת:
מיסטר מאני ישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אהרון כברה
2. מתנה כברה
3. משה צנעני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום
3.4.06 בבר"ע 2952/05 שניתנה על ידי כבוד השופטת ש' דותן
בשם המבקשת: עו"ד פ.ג. נשיץ;
עו"ד ע' מוטולה
החלטה
1.זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ברע"א 2952/05 (השופטת ש' דותן) מיום 3.4.06, שלפיו נדחתה בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בבש"א 175182/05 בת.א. 28974/01 (השופטת א' כהן) מיום 6.10.05, שלפיה נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.
2.ואלה העובדות הצריכות לעניין: המשיבים הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הסכם ההלוואה עליו חתמו וכן שטר המשכנתא שניתן לטובת המבקשת, בטלים. לאחר שהמבקשת לא עמדה במועדים שנקצבו להגשת תצהירי עדות ראשית, ומשלא התקבלה תגובת המבקשת, נענה בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבים ונתן פסק דין לחובת המבקשת. כשנה וארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין ביקשה המבקשת מבית המשפט להאריך לה את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד.
3.בית משפט השלום דחה את הבקשה. בית המשפט לא מצא טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד של פרק זמן כה ארוך להגשת הבקשה. המבקשת הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ללא קבלת תגובה. בית המשפט קבע כי מהראיות עולה כי למבקשת הודע על פסק הדין סמוך לנתינתו וכי היה עליה להגיש בקשה לביטולו בתוך 30 יום. עוד קבע כי אין בחששו של בא כח המבקשת לפעול כקבוע בסדרי הדין, כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד, כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. גם העובדה שהמשיבים פעלו על פי פסק הדין ואף החלו במימושו היתה סיבה נוספת לדחיית הבקשה. לפיכך, כאמור, דחה את הבקשה. מכאן הבקשה שבפניי.
4.המבקשת טוענת בבקשתה כי פסק הדין של בית משפט השלום ניתן בחוסר סמכות, שכן ניתן רק על בסיס העובדה שהמבקשת לא הגישה תצהירי עדות מטעמה. לפיכך, נדרש היה לדון בבקשתה לביטול פסק הדין מחובת הצדק או בהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט, שהוגשה יחד עם הבקשה להארכת מועד להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין. לחלופין טוענת המבקשת כי יש לה טענות הגנה טובות. עוד טוענת היא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין.
5.עיינתי בבקשה על נספחיה וכן בהחלטות הערכאות דלמטה ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה מושרשת היא, כי רשות לערעור שני ניתנת אך ורק במקרה שבו מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות משפטית, חוקתית או ציבורית, החורגות מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123), ולא מצאתי כי הבקשה שבפניי מעלה שאלות מסוג זה. אף המבקשת לא טוענת כך בבקשתה.
6.לגופו של עניין אציין, כי לא מצאתי בפי המבקשת כל טענה המצדיקה מתן אורכה כה ארוכה להגשת בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין. טענות המבקשת בעניין זה הועלו בפני שתי ערכאות ולא נמצא כי יש בהן טעמים מיוחדים הנדרשים כדי להצדיק את הארכת המועד, ובדין נפסק כך. בצדק אף לא נדונה הבקשה לביטול פסק הדין לגופה שכן מן הדין היה לדון ולהכריע קודם בשאלת הארכת המועד, ומשנדחתה בקשה זו, לא היה עוד טעם לדון בבקשה לביטול פסק הדין ובוודאי שאין מקום לדון בטענות המבקשת בעניין זה בגלגולה הנוכחי של הבקשה.
בנסיבות אלה הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א באב תשס"ו (15.8.06).
ש
ו פ ט ת