רע"א 3968/18 אליהו ענף נ. מדינת ישראל

1.

בקשה זו נסובה סביב פסק דינו של בית המשפט המחוזי ( ע"ר 37997-01-18, כב' השופטת ש' דות ן ), אשר דחה את ערעור המבקש על החלטתו של כב' הרשם נ' שילה מיום 12.1.15 (ע"א 57275-10-17), לפיה נדחתה בקשה לסילוקו על הסף של ערעור המשיב, שהוגש על פי הנטען באיחור.

המבקש סבור כי במקרה דנן עולה שאלה משמעותית החורגת מעניינם של הצדדים הקונקרטיים: מה דינו של ערעור שהוגש באיחור של דקות אחדות בלבד – 7 במספר – דרך מערכת "נט המשפט", ללא תצהיר התומך בטענת המערער כי קיים טעם מיוחד לאיחור וללא שהוגשה על ידו בקשה להארכת מועד. לתפיסת המבקש היה על בית המשפט לסלק על הסף את הערעור בשל האיחור.

2.

לגופה של ההחלטה, די לציין כי כב' הרשם ערך איזון גם בין זכות המשיב לכך שערעורו ישמע והסיבה לאיחור, לבין הסתמכות המבקש, הנובעת מן האיחור בהגשה. נמצא כי הראשונות גוברות בנסיבות העניין. נכון לציין בהקשר זה כי סמכותו של בית המשפט לקבל ערעור באיחור מוסדרת בתקנות (ראו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) (להלן: התקנות ), וכי לפנים משורת הדין לא נפסקו למבקש הוצאות בהליך הראשון. אכן, היה ראוי להגיש תצהיר לתמיכה בטענות המשיב לגבי הטעם לאיחור וכן בקשה להגשה באיחור, אך נקודה זו אינה מכריעה כשלעצמה.

ודוקו , תקנה 497ג(1) לתקנות, העוסקת בהמצאה אלקטרונית של כתב בית דין, קובעת כי בנסיבות העניין יש לראות את כתב בית הדין, אשר נשלח אחרי השעה 17:00, כאילו נשלח ביום החול שלאחריו. יוצא כי הבקשה הוגשה באיחור של יום. כך בין אם מדובר באיחור של 7 דקות, 70 דקות או 7 שעות. מועדי הזמן תחומים, מוגדרים וניתנים למדידה – וטוב שכך. אף איחור של יום איחור הוא. ברם, כשם שאיחור משמעותי מעלה קושי מבחינת קבלת בקשה להארכת מועד; כך איחור קצר מקל על אפשרות זו. תקנה 528 לתקנות שולטת במשטר הנורמטיבי בעניין זה, ואם המועד נקבע בחיקוק, כפי שכאן, יש להצביע על טעם מיוחד שירשם לאיחור. כב' הרשם בחן את הסוגיה בכלים רלוונטיים, הגיע למסקנה כי ניתן לקבל את הערעור הגם שהוא הוגש באיחור, ולכך הצטרף בית המשפט המחוזי. נסכם את העניין כך. הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" איננה שוללת את שיקול דעתו של הרשם להאריך את המועד במקרה המתאים. בצומת הזו עשויה להיות משמעות לכאן או לכאן גם למידת האיחור. במקרה זה, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בתוצאה אליה הגיעו ערכאות קמא.

ובחזרה להיבט הדיוני. הבקשה בה עסקינן איננה עומדת באמות המידה לאישור בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. הסוגיה מוסדרת על ידי הלכות רבות, ולכל היותר עלה בידו של המבקש לטעון כי מדובר בטעות ביישום הדין. כידוע, עניין זה אינו מצדיק מתן רשות ערעור. תחת זאת, על הפונה לבית משפט זה בגלגול שלישי להראות כי ישנה עילה משפטית המצדיקה עיון נוסף, וכי בשאלה המוצגת על ידי חשיבות ציבורית כללית. בנטל זה לא עמד המבקש.

3.

עולה כי העניין אינו מתאים למתן רשות ערעור. בהתאם, הבקשה נדחית. אין צו להוצאות רק משום שלא התבקשה תשובה.