פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3970/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1.
מיכל זיבוב
2. גיא זיבוב
נ ג ד
המשיב:
אמיר יקותיאל, עו"ד
המשיבים הפורמליים:
1. די. ג'י. אר הגדוד העברי בע"מ
2. יוסף דלגושן
3. טריגו חברה להשקעות ושיווק נדל"ן בע"מ
4. יעקב דנה פסלר
5. ראובן פסלר גרגוריו
6. צפריר רוזנברג
7. סיגל רוזנברג
8. אוגו לוצאטי
9. רחל לוצאטי
10. צבי קמפנר
11. חבה מישר גונן
12. יעקב טליס
13. לינה טליס
14. קב ונקי איתם יוסף
15. נחום לזרקוביץ'
16. גילה לזרקוביץ'
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 31156-07-14 מיום 19.4.2017
שניתנה על- ידי השופטת א' לוי
בשם המבקש:
עו"ד דרור ברוטפלד; עו"ד סתו בויאנג'ו
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' לוי ) בת"א 31156-07-14 מיום 19.4.2017, בגדרה הורה בית המשפט על מחיקת כתב תביעה מתוקן שהגישו המבקשים.
2.ביום 15.7.2014 הגישו המבקשים ותובעים נוספים תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד עו"ד יקותיאלי, אשר הגיש מצדו הודעת צד שלישי נגד המשיבים הפורמאליים 3-1 בבקשה דכאן.
3.הצדדים פנו לנסות ליישב את הסכסוך בהליך גישור. ביום 1.6.2016 התקיים קדם-משפט בתובענה, ובו ציין בא-כוח המבקשים כי הצדדים החליטו 'להקפיא' למשך הליך הגישור את ההליכים המקדמיים בתביעה, וככל שהליך הגישור לא ישא פרי, כי אז יגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף המשיבים הפורמאליים כנתבעים נוספים בתביעה. בתום הדיון ניתנה החלטה המורה בין היתר, כי הצדדים רשאים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה עד מועד מסוים.
4.הליך הגישור לא צלח, וביום 5.3.2017 הוגשה בקשה למתן תוקף של החלטה להסכמה דיונית שהותוותה על-ידי הצדדים בבקשה דכאן, למעט המשיבים 2-1 הפורמאליים, שבה צוין בין היתר כי "כתב תביעה מתוקן יוגש עד ליום 2.4.17... כתב הגנה מתוקן וכתב תשובה ככל שיהא בו צורך יוגשו בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984" .
5.בו ביום ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת לוי ) המורה כדלקמן: "הצדדים יפעלו כמוסכם על ידם בכל הנוגע להגשת כתבי טענות מתוקנים והגשת ראיות, כאשר ההחלטה מיום 1.6.16 בכל הנוגע להגשת ראיות תקפה גם לגבי המועדים המעודכנים המוסכמים. באשר להליכים המקדמיים, ככל שקיימות מחלוקות, ניתן להגיש בקשות בעניין זה לא יאוחר מ-14 ימים מהגשת כתב ההגנה המתוקן" .
6.ביום 2.4.2017 הגישו המבקשים כתב תביעה מתוקן לבית המשפט המחוזי, וביום 9.4.2017 הגיש עו"ד יקותיאלי בקשה למחיקת כתב התביעה המתוקן ככל שהוא נוגע אליו. בבקשה נטען כי כתב התביעה תוקן בניגוד להצהרות המבקשים שניתנו בדיון שהתקיים ביום 1.6.2014, נוספו בו טענות ועובדות חדשות המהוות הרחבת חזית אסורה, וכמו כן התבקשו בו סעדים נוספים. עוד נטען, כי היה על המבקשים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בצירוף תצהיר המפרט את התיקונים המבוקשים ואת סיבתם.
7.ביום 19.4.2017 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי נושא בקשת רשות הערעור (השופטת לוי ) המורה על מחיקת כתב התביעה המתוקן שהגישו המבקשים. בית המשפט קבע כי "הדיון מיום 1.6.16 עסק אך ורק בבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת צדדי ג' כנתבעים
[...] משבקשה זו בלבד עמדה על הפרק, בהתאם להצהרת ב"כ התובעים 10-9 עצמו, כך גם יש להבין את ההסדר הדיוני שהוגש וטענות הנתבע 1 מקובלות עלי במלואן. לא היה מקום להגיש כתב תביעה מתוקן החורג מגדר בקשת התובעים 10-9 ומגדר הסכמת הנתבע 1. כתב התביעה המתוקן ימחק. כתב תביעה מתוקן אשר מהות התיקון בו היא אך ורק הוספת צדדי ג' כנתבעים נוספים יוגש בתוך 10 ימים" .
8.לשלמות התמונה יצוין, כי ביום 3.5.2017 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע החלטתו מיום 19.4.2017 והארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן. בית המשפט קבע כי ההחלטה בדבר מחיקת כתב התביעה המתוקן אינה פוגעת בזכויותיהם של הצדדים, משהמבקשים רשאים להגיש בקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה החורג מההסכמות הדיוניות שנתקבלו על-ידי הצדדים, קרי – אך ורק הוספת המשיבים הפורמאליים כנתבעים נוספים לתביעה, ולתמוך אותה בתצהיר.
9.לטענת המבקשים שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו למחוק את כתב התביעה המתוקן. זאת, משום שעל-פי ההסכמה הדיונית שלה ניתן תוקף על-ידי בית המשפט, אין המבקשים נדרשים להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולתמוך אותה בתצהיר. בנוסף, על-פי ההסכמה הדיונית, על עו"ד יקותיאלי להגיש כתב הגנה מתוקן. לשיטת המבקשים, יש בכך כדי ללמד על כך שתיקון כתב התביעה אינו נוגע אך להוספת צדדים שלישיים כמשיבים בתביעה. עוד נטען, כי לאור מדיניות הפסיקה ביחס לבקשה לתיקון כתב תביעה, סביר להניח שאילו הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, זו היתה מאושרת על-ידי בית המשפט.
10.לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי צורך להיזקק לתגובה מאת המשיבים.
11.ההחלטה נושא הבקשה שלפנַי היא מסוג ההחלטות בהם נתון לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב. לא שוכנעתי כי העניין שלפנַי נמנה עם המקרים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטה זו, והוא אינו עומד באמות המידה למתן רשות ערעור הקבועות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. המבקשים לא הצביעו על נזק ממשי שייגרם להם ככל שלא תתקבל בקשתם, ובצד זאת, כפי שציין בית המשפט המחוזי, לפני המבקשים פתוחה הדרך להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה כמצוות תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וההלכות הפסוקות בנושא ידועות (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי , פ"ד מו(3) 214, 219-218 (1992)).
12.בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא נתבקשו תגובות לבקשה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' בסיון
התשע"ז (28.5.2017).
ש
ו פ ט