רע"א 398/02 מזרחי עובדיה נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.בית-משפט השלום חייב את המשיבה לשלם למבקש פיצויים בגין נזקי גוף שסבל כתוצאה מתאונת דרכים. על פסק-דינו הוגש ערעור לבית-המשפט המחוזי, שהתמקד בטענה לפיה שגה בית-המשפט בהערכת השתכרותו ו/או כושר השתכרותו של המערער.

2.בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור במובן זה שהוסיף לסכום הפיצויים, שקבע בית-משפט השלום, סך של 60,000 ש"ח ובכך הגדיל את הפיצוי שנפסק למבקש בגין פגיעה בכושר השתכרות. בעשותו כן, קבע בית-המשפט המחוזי כי הוא מתחשב בהכנסות המבקש מתאגיד, ממנו באו לו הכנסות "אך נוכח המערכת הראייתית הנ"ל אין מנוס מקביעת פיצוי גלובלי בדרך של אומדן". כמו-כן הוסיף בית-המשפט לסכום האמור שכר טירחת עורך-דין.

3.על-כך בקשת רשות הערעור שלפנינו.

הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית או אחרת, או בעלת השלכות מעבר למערכת היחסים בין הצדדים. היא בנויה כל כולה על הערכת נזקים שנעשתה על-ידי הערכאה הראשונה ועל ידי ערכאת הערעור, שלפי הטענה לא הגדילה את הפיצוי במידה מספקת, מעבר לזה שנקבע על-ידי בית-משפט השלום.

4.כלל ידוע הוא, כי כל עניין המובא לפני בית-המשפט, נדון בזכות בשתי ערכאות, ערכאה ראשונה וערכאת ערעור. לא די בכך שצד מן הצדדים איננו שבע נחת מן ההכרעה השיפוטית של בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על מנת להרשות לו לערער לערכאה נוספת.

השאלות המועלות בבקשה דנן אינן ממין השאלות שניתנת בגינן רשות ערעור לערכאה נוספת (ראו רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור הדר חיפה בע"מ, פ"ד לו(3) 123).

5.העובדה שבית-המשפט המחוזי מצא להוסיף על הפיצוי שפסק בית-משפט השלום, אינה - כשלעצמה - עילה למתן רשות ערעור לערכאה זו, בטענה שסכום שהוסף אינו מספיק. עיון בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מלמד כי לא יצאה שגגה מלפניו, גם לגופו של עניין.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית ללא בקשת תגובה ולפיכך ללא צו להוצאות.