פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
3983/22
לפני:
כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ
המבקש:
רפאל ארגס
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד
בנימין בני כהן, מנהל מיוחד על נכסי המבקש
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופט מ. קרשן) בפש"ר 24029-04-18 מיום
14.3.2022
בשם המבקש:
עו"ד רם קאין
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט מ' קרשן ) מיום 14.3.2022 בפש"ר 24029-04-18, בגדרה אושרה בקשת המנהל המיוחד לפינוי החייב מדירת מגוריו (להלן: הדירה ). כן נדחתה בקשת החייב למתן ארכה נוספת לקיום חיוביו לפי הסדר הנושים, ולחלופין לסידור חלוף.
רקע עובדתי
1.
ביום 17.4.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש (להלן: החייב ), לפי בקשתו, והמשיב 1 מונה כמנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד ). בגדרי ההליך, הוגשו נגד החייב תשע תביעות חוב, בסך כולל של כ-29.5 מיליון ₪.
2.
ביום 23.2.2020 הגיש המנהל המיוחד בקשה לבית המשפט המחוזי, בה עתר להסמיכו לפעול למימוש זכויות החייב בדירה לשם פירעון חובותיו לנושיו. בבקשה צוין כי בהתאם לחוות דעת שמאית מיום 28.8.2019, שווי זכויות החייב בדירה, כשהיא פנויה, נאמד בסכום של 2.16 מיליון ₪. בתגובתו לבקשה, התנגד החייב למימוש זכויותיו בדירה וטען, בין היתר, לזכותו לסידור חלוף. בתום דיון שהתקיים בבקשת המנהל המיוחד הוסכם כי החייב יגיש הצעתו לפדיון זכויותיו בדירה.
3.
ביום 22.3.2021 הגיש המנהל המיוחד בקשה לאישור הסדר נושים לפי סעיף 35(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ). לפי הסדר הנושים, היה על החייב להפקיד בקופת הכינוס, לשם קבלת הפטר, סך כולל של 2.3 מיליון ₪, בחלוקה לארבעה תשלומים שיושלמו עד ליום 20.12.2021. עוד נקבע בסעיפים ה'-ו' להסדר כדלהלן:
"ה. חלילה ולא הצליח החייב לגייס איזה מהסכומים לעיל ו/או במידה והחייב לא עמד במועדים הנקובים לעיל, במסגרת הצעת ההסדר מצורף תצהיר אשר במסגרתו החייב נותן את הסכמתו למכירת הדירה שבבעלותו (המלאה) כפנויה [...] כמו כן, במסגרת התצהיר המצ"ב להצעת ההסדר, החייב ובת זוגו נותנים את הסכמתם להתפנות מהדירה בתוך 60 ימים מהמועד שבו תישלח הודעה מטעם המנהל המיוחד לצורך מכירתה,
וכן החייב יצהיר כי הוא מוותר על טענות מכל מן וסוג שהוא ולרבות על דיירות מוגנת וכן טענות לעניין דיור חלוף. כספי המכר שיתקבלו ממכירת הדירה, בקיזוז עלויות המכירה ושכ"ט המנהל המיוחד, ישמשו להשלמת סכום של 2.3 [מיליון] ש"ח לצורך קבלת הפטר מלא וחלוט כאמור [...]
ו.כאמור – עם העמדת הקופה על סכום של 2.3 [מיליון] ₪ יקבל החייב הפטר, בין אם הכספים שולמו על ידו על דרך ההסדר כאמור ובין אם כספים אלה שולמו על דרך מכירת דירת המגורים במתווה כאמור " (ההדגשה אינה במקור).
סעיפים אלו הועתקו כלשונם לתצהיר ערוך כדין, שצורף להסדר ונחתם על-ידי החייב (ראו: סעיפים ה'-ז' לתצהיר). בית המשפט המחוזי, לאחר שקיים דיון בבקשת המנהל המיוחד, אישר את הסדר הנושים בפסק דינו מיום 25.3.2021.
4.
ביום 17.11.2021, משלא עמד החייב בחיוביו לפי הסדר הנושים, הגיש המנהל המיוחד בקשה להפעלת המנגנון שנקבע בסעיף ה' להסדר, היינו: למימוש הדירה כפנויה ולפינוי החייב ובת זוגו מן הדירה. בבקשה נטען, בין היתר, כי החייב העביר לקופת הכינוס עד למועד הגשת הבקשה סך של 160,732 ₪ בלבד.
בתגובתו לבקשה, טען החייב כי ביום 7.4.2021 הועבר לחשבון הכנ"ר סך של 250,000 ₪, וכי בסמוך ליום 16.5.2021 הועבר סכום נוסף של 250,000 ₪ בשלוש פעימות. עם זאת טען, כי אך לאחרונה נודע לו כי התשלום השני הוחזר על-ידי הבנק בישראל לחשבון השולח בחו"ל, וכי בטרם הושבו הכספים, הם הוחזקו זמן רב בחשבון מעבר. כן טען החייב כי לנוכח קשיים בגיוס הכספים מבני משפחתו בחו"ל,
פועלים הוא ומכריו לאיתור גורם מממן בארץ לשם השלמת הסדר הנושים. החייב הוסיף וטען כי הוא גמלאי בן למעלה מ-70 המתפרנס מקצבאות, ומגדל בגפו את שני ילדיו הקטינים, וכי בנו הצעיר סובל מנכויות קשות ונזקק לסיוע רב. לאור האמור, ביקש החייב כי תינתן לו ארכה להשלמת חיוביו לפי הסדר הנושים, עד ליום 31.12.2021.
5.
בהחלטתו מיום 12.12.2021, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המנהל המיוחד וקבע כי דירת החייב תמומש כפנויה. עם זאת, ולפנים משורת הדין, נעתר לבקשת החייב ועיכב את ביצוע החלטתו עד ליום 31.12.2021, וכלשון ההחלטה:
"החייב לא עמד בתנאי הסדר הנושים. רק לאחר שהמנהל המיוחד ביקש להפעיל את המנגנון המוסכם למכירת דירת החייב ביקש החייב ארכה למילוי חיוביו (וזאת מבלי שפנה לנושיו וקיבל הסכמתם לשם כך).
במצב דברים זה יש לקבל את בקשת בעל התפקיד והדירה תמומש כפנויה לצורך תשלום הכספים. ואולם לפנים משורת הדין תעוכב החלטתי עד ליום 31.12.2021. ככל שהחייב ישלים את מלוא חיוביו עד למועד זה – הדירה לא תמומש".
6.
החייב לא עמד גם הפעם בחיוביו לפי הסדר הנושים, חרף הארכה שניתנה לו. לפיכך החל המנהל המיוחד בהליכים למימוש הדירה, בגדרם הגיש לבית המשפט המחוזי, ביום 26.1.2022, בקשה לפינויים של החייב ובת זוגו מהדירה בתוך 60 ימים.
7.
בתגובתו לבקשה, הודה החייב כי אמנם לא עמד בתנאי הסדר הנושים, אך טען כי ביכולתו לעשות כן " בזמן הקרוב ". החייב טען, בין היתר, כי הוא פנה למנהל המיוחד בבקשה להסדיר העמדת מימון לשם השלמת ההסדר, אך המנהל המיוחד הקשה עליו והעלה את סכום ההסדר ל-2.54 מיליון ₪, ואף התנה את הסכמתו בהפקדה "למפרע" על סך 250,000 ₪. לפיכך ביקש מבית המשפט המחוזי לאפשר לו להשלים את "יתרת סכום ההסדר" מבלי שנקב מועד לכך.
לחלופין טען החייב לזכותו לסידור חלוף לפי סעיף 86א לפקודה. לגישת החייב, הוא לא ויתר על זכות זו בהסדר הנושים, הואיל והתצהיר שצורף להסדר נקט לשון עתיד ולפיה "החייב יצהיר כי הוא מוותר [...]" , ותצהיר נוסף לא נערך. עוד טען החייב כי לנוכח נסיבות העניין, לרבות מצבו הכלכלי והמשפחתי, יש להורות על סידור חלוף בדרך של מימון הוצאות דיור לתקופה של 10 שנים לפחות.
8.
בתגובתו לתשובת החייב, טען המנהל המיוחד כי החייב נוקט בטקטיקות שונות לעיכוב ההליך וסיכולו. זאת אף שהיה מודע היטב לכל אורך ההליך לאפשרות פינויו מן הדירה ככל שלא יעמוד בהסדר הנושים. באשר לטענות החייב לסידור חלוף, טען המנהל המיוחד כי אלו הועלו לראשונה אך בתשובתו של החייב לבקשתו האחרונה של המנהל המיוחד, וכי ממילא אין להיעתר להן, הואיל ולחייב יכולות כספיות גבוהות. בהקשר זה טען המנהל המיוחד כי החייב מסר בחקירתו לפניו שהוא בעל קשרים חובקי עולם, ואף שילם לבאי כוחו בעבר מאות אלפי שקלים.
9.
עמדת הכנ"ר, כפי שהוגשה לבית המשפט המחוזי, היתה שהחייב לא עמד בהסדר הנושים, על-אף שהיה מודע לכל פרטיו, ולפיכך אין מנוס ממימוש
הדירה כפנויה, כמו גם דחיית בקשתו לסידור חלוף. עם זאת, בשל נסיבותיו החריגות, ולפנים משורת הדין, ציין הכנ"ר כי הוא לא יתנגד לפסיקת סידור חלוף כפי שימצא בית המשפט לנכון.
10.
הנושה העיקרית של החייב, מ. שטרן אחזקות בע"מ (להלן: הנושה ), התנגדה לבקשת החייב לסידור חלוף. בתגובתה לבקשה טענה, בין היתר, כי החייב משתמט מתשלום חובותיו וכי הוא בעל יכולות כלכליות גבוהות. עוד טענה כי הסכמת הנושים להסדר ניתנה על יסוד הצהרת החייב כי הדירה תימכר כפנויה וכי לא יטען לדיור חלוף; כי סוגיה זו הובהרה לו לא אחת; וכי פסיקת סידור חלוף לחייב בשלב זה תפגע באופן אנוש בנושים, הואיל והדירה האמורה היא הנכס היחיד של החייב ממנו ניתן להיפרע.
החלטת בית המשפט המחוזי
11.
בהחלטתו מיום 14.3.2022, היא ההחלטה מושא הבקשה שלפניי, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת החייב להעניק לו ארכה נוספת להשלמת הסדר הנושים ולחלופין לסידור חלוף. כן אושרה בקשת המנהל המיוחד לפינוי החייב ובני משפחתו מהדירה, תוך שנקבע כי עליהם לפנותה עד ליום 24.4.2022.
12.
באשר להסדר הנושים, קבע בית המשפט המחוזי כי זה התייחס מפורשות לאפשרות שהחייב לא יעמוד בתנאיו, וכי במצב דברים זה תמומש דירתו כפנויה. עוד קבע כי אף בחלוף למעלה מחודשיים מהמועד הנדחה להשלמת ההסדר (31.12.2021), העביר החייב לקופת הכינוס "סכום המהווה אחוזים בודדים מהסך שהיה עליו להעביר" . לפיכך נקבע, כי המנגנון הקבוע בסעיף ה' להסדר הנושים ייכנס לתוקפו, והדירה תמומש כפנויה.
13.
באשר לבקשת החייב לפסיקת סידור חלוף, קבע בית המשפט המחוזי כי בסעיף ה' להסדר הנושים (הזהה לסעיף ה' לתצהיר החייב) – ולפיו "החייב יצהיר כי הוא מוותר על טענות מכל מן וסוג שהוא ולרבות [...] על דיירות מוגנת וכן טענות לעניין דיור חלוף" – ויתר החייב באופן מפורש על טענותיו לסידור חלוף. נקבע, כי פרשנות סבירה וטבעית של הצהרתו מוליכה למסקנה כי אין צורך בעריכת תצהיר נוסף, כטענת החייב, וכי אף אם היה צורך בכך – בנסיבות העניין מחדלו של החייב לעשות כן היה עולה כדי חוסר תום לב.
14.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החייב לסידור חלוף אף לגופם של דברים, בציינו כי לא שוכנע שהחייב נעדר יכולת לדאוג ממקורותיו למקום מגורים סביר לו ולבני משפחתו. בהקשר זה קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי החייב הוכיח "יכולת מרשימה בגיוס סך של 500,000 ₪ [...] גם אם לא עמד בהסדר הנושים הכולל" ; וכי מעדות החייב בחקירתו לפני המנהל המיוחד עולה כי הוא שילם לבאי כוחו שכר טרחה בגובה מאות אלפי ש"ח. עוד נקבע כי תגובת הנושה על נספחיה מעלה כי על שמה של בת זוגו של החייב רשום רכב יוקרתי, וניתן להניח שלבת הזוג נכסים או יכולת כלכלית לדאוג לקטינים. לנוכח הסתירה בין טענות החייב בעניין זה, אשר נטענו ללא אסמכתאות, לבין טענות הנושה המגובות באסמכתאות, קבע בית המשפט המחוזי כי החייב לא הוכיח את טענותיו כי הוא נושא בגפו בהוצאות ילדיו הקטינים וכי הם מתגוררים עמו.
15.
ביום 20.5.2022 הגיש החייב בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי לעיל, וזו נדחתה בהחלטתו מיום 18.7.2022. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי על החייב ובני ביתו לפנות את הדירה עד ליום 1.9.2022.
בקשת רשות הערעור
16.
בבקשה שלפניי עותר החייב להשבת הדיון בעניינו לבית המשפט המחוזי, על מנת שזה ייתן הוראות מתאימות שיאפשרו לו להשלים את הסדר הנושים, ולחלופין להורות כי פינויו מהדירה יותנה בסידור חלוף. לטענתו, נסיבות עניינו, בהן הוא וילדיו הקטינים עלולים להיוותר ללא קורת גג, שעה שבנו הצעיר סובל מנכויות קשות, מצדיקות את התערבותה של ערכאת הערעור.
17.
לגופם של דברים טוען החייב, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא אפשר לו להשלים את הסדר הנושים. לגישתו, קביעת בית המשפט המחוזי ולפיה הוא גילה "יכולת מרשימה" בגיוס כספים, קביעה אשר נזקפה לחובתו בכל המתייחס ליכולתו לממן דיור חלופי, הייתה צריכה להיזקף לזכותו בהתייחס לבקשתו להשלמת הסדר הנושים. לטענת החייב, בנסיבות בהן הועברו תשלומים והוחזרו, לא היתה הצדקה לקבוע כי הוא העביר אך "אחוזים בודדים מהסכום שהיה עליו להעביר" . עוד הוא טוען, כי אין במתן שהות נוספת להשלמת הסדר הנושים כדי לפגוע בנושיו, בעוד שפינויו מהדירה יגרום לו ולבני משפחתו לנזקים בלתי הפיכים.
18.
לחלופין טוען החייב, כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי הוא מנוע מלטעון לסידור חלוף מכוח ויתורו בהסדר הנושים. החייב שב על טענותיו ולפיהן התצהיר שצורף להסדר הנושים נוקט לשון עתיד, ולפיכך מלמד על הצורך בעריכת תצהיר נוסף בטרם פינויו. החייב מוסיף וטוען כי התצהיר נוקט בלשון עמומה, וכי התיבה "וכן טענות לעניין דיור חלוף " אינה יכולה להוות משום ויתור מפורש, כנדרש, על הזכות לסידור חלוף. עוד טוען החייב כי הביטוי "דיור חלוף" המופיע בתצהיר אינו מופיע בלשון סעיף 86א לפקודה, הנוקטת בביטוי "סידור חלוף".
19.
עוד טוען החייב כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו ולפיה החייב לא הוכיח את היעדר יכולתו לממן שכירת דירה חלופית ממקורותיו. בהקשר זה חוזר החייב וטוען, כי הוא גמלאי המתקיים מקצבאות הביטוח הלאומי, ובהן קצבת הבטחת הכנסה; כי הוא חסר נכסים למעט דירת מגוריו; כי העובדה שהוא הצליח לגייס כספים מקרובי משפחתו עבור "הצלת הדירה", נכס ממנו יוכלו להיפרע בעתיד, אינה מצביעה על יכולתו לגייס כספים לשם מימון שכירת דירה חלופית; וכי אף אם הוא שילם לבאי כוחו דאז מאות אלפי שקלים, היה זה בעבר, בטרם ירד מנכסיו.
20.
כן טוען החייב כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו ולפיה הוא לא הוכיח כי ילדיו הקטינים מתגוררים עמו והוא נושא בכלכלתם. החייב טוען כי בית המשפט המחוזי לא הצביע על אדם אחר עמו עשויים הילדים להתגורר, שעה שהחייב הצהיר כי הוא זה הדואג לצרכיהם וכי הקשר עם אמם, אזרחית זרה ותושבת חוץ, נותק מזה שנים.
דיון והכרעה
21.
לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
22.
ראשית יצוין, כי בית המשפט המחוזי קבע, כבר בהחלטתו מיום 12.12.2021, כי הדירה תמומש כפנויה. החייב לא השיג על החלטה זו, והמועד להגשת הליך ערעורי בעניינה חלף זה מכבר. בנסיבות אלה, אין בהחלטה מושא הבקשה כדי להקים לחייב זכות להגשת בקשת רשות ערעור בעניין פינויו מן הדירה כאילו ניתנה ההחלטה לראשונה (רע"א 3655/22 כפריס אן.די.סי בע"מ נ' מרכז מכרות היהלומים בע"מ , פסקה 15 (18.8.2022); רע"א 621/13 ליזרוביץ נ' בנק איגוד לישראל בע"מ , פסקה 5 (17.4.2013); רע"א 9162/12 ח'ורי נ' הקסטודיה די טרה סנטה , פסקה 6 (3.6.2013)).
23.
באשר לבקשת החייב לאפשר לו להשלים את חיוביו על פי הסדר הנושים, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו. הלכה היא שערכאת הערעור לא תיטה להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בניהול הליכי חדלות פירעון, למעט במקרים חריגים. זאת לנוכח שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית בעניינים אלה, מומחיותה והתרשמותה הישירה מבעלי הדין ומ כלל הנסיבות (ראו: רע"א 5528/21 בני גורג' שוקחה (חיפה) בע"מ נ' שוקחה , פסקה 16 והאסמכתאות הנזכרות שם (9.9.2021)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת החייב ועיכב את החלטתו המורה על פינויו מן הדירה על מנת לאפשר לו להשלים את חיוביו על פי הסדר הנושים, אולם החייב לא עמד בחיוביו חרף הארכה שניתנה לו, ואף לא בחלקם הארי. החייב אף לא הציג תשתית עובדתית המאפשרת לקבוע כי יעלה בידו לעמוד בהסדר הנושים ככל שתינתן לו ארכה נוספת לזמן קצוב. בנסיבות אלה לא מצאתי כי נפלה שגגה תחת ידו של בית המשפט המחוזי שעה שדחה את בקשתו.
24.
יש לדחות גם את טענות החייב לסידור חלוף מטעמיו של בית המשפט המחוזי. כפי שנקבע בהחלטתו, לשונו של הסדר הנושים ברורה ומלמדת כי החייב נתן את הסכמתו המודעת לפינויו מהדירה באם לא יעמוד בתנאי הסדר הנושים, תוך ויתור על סידור חלוף. החייב אינו חולק על כך שאמנם לא עמד בתנאי ההסדר, וגם טענותיו באשר לטעמים בגינם לא הועברו התשלומים במועד, מתייחסות למקצת הסכום שהיה עליו להעביר לקופת הכינוס. משלא עמד בתנאי ההסדר הגיש המנהל המיוחד ביום 17.11.2021 בקשה להפעלת המנגנון שנקבע בהסדר הנושים, למימוש הדירה כפנויה ולפינויו של החייב ובת זוגו מן הדירה. החייב לא טען כי תנאי ההסדר אינם מאפשרים פינויו, או לזכותו לסידור חלוף, והעלה טענותיו אלה לראשונה רק לאחר שבית המשפט המחוזי הורה על מימוש הדירה כפנויה בהחלטתו מיום 12.12.2021. בנסיבות אלה, אין מקום להתערב גם בהחלטת בית המשפט המחוזי אשר דחתה את בקשתו לסידור חלוף.
25.
בשולי הדברים אציין, כי נראה שהחייב מבקש לאחוז במקל בשני קצותיו, שעה שהוא עותר לאפשר לו להשלים את הסדר הנושים וטוען כי ביכולתו לעמוד בו, ומנגד טוען לקשיים כלכליים לא מבוטלים ולהיעדר יכולת לממן דיור חלופי לבני ביתו.
26.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, א'
באלול התשפ"ב (28.8.2022).
ש ו פ ט ת