רע"א 3989/98 קורדובה יוסף נ. קצין תגמולים

המבקש, מר יוסף קורדובה ( להלן: המבקש ) גויס לצה"ל בשנת 1971, שירת בחיל השריון והשתתף בשתי מלחמות ישראל. בחודש ינואר 1987, נקרא המבקש לשירות מילואים למשך חודש ימים, ובמסגרתו השתתף בתרגיל אש בקרבת מרגמות . בעקבות החשיפה לירי המרגמות, סבל המבקש מצלצולים וכאבים באזניו. תביעתו להכיר בנכות בגין ירידה בשמיעה, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט1959- ( להלן: חוק הנכים ) נתקבלה ואושרה לו דרגת נכות 10%.

המבקש חלה במחלה נפשית - סכיזופרניה - ובשל מחלה זו הגיש תביעה לקצין התגמולים להכיר בנכותו לפי חוק הנכים, כנכות מוסבת מנכותו המוכרת באוזניים. תביעה זו נדחתה על ידי קצין התגמולים. ערעור לועדת הערעורים נדחה, ועל החלטתה המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. ערעור זה נמחק בהסכמה, היות שהמבקש החליט להגיש מחדש תביעה לקצין התגמולים, תוך שהוא קושר את מחלת הנפש ישירות לשירות המילואים. קצין התגמולים דחה את תביעת המבקש, ועל החלטה זו הוגש ערעור בפני ועדת הערעורים, אשר פסקה כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח את הקשר בין השירות הצבאי לבין פרוץ המחלה. הערעור אשר הוגש לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערעורים נדחה, ועליו נסבה בקשת רשות לערער זו.

חרף העובדה שקיבל את טענת המבקש, כי הוכחה סמיכות זמנים בין שירות המילואים לפרוץ המחלה, קבע בית המשפט המחוזי כי לא די בכך וכי המבקש לא עמד בנטל להצביע על אירועים במהלך שירות המבקש, שבגינם יש לקבוע קשר סיבתי רפואי ו/או משפטי בין השירות לפרוץ המחלה.

דין הבקשה לרשות ערעור להדחות. ראשית, הבקשה אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית, אשר יצדיקו מתן רשות ערעור לערכאה שלישית (רע"א 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור , פ"ד לו(3) 123). שנית, גם לעצם העניין, אין עילה להתערב במסקנה שלא הוכח קשר בין השירות לפרוץ המחלה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.