החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 399/21 עו"ד מוטי דזנה נ. איתן גינדלבויים

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור על החלטה בבקשת רשות ערעור בתביעות קטנותבקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחתה רשות ערעור על פסק דין בתביעות קטנות בעניין רשלנות מקצועית של עורך דין בייצוג בתביעת עבודה. בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה אינה מעוררת שאלה עקרונית ואינה דורשת מתן רשות למניעת עיוות דין, ולכן דחה את הבקשה וחייב את המבקש בהוצאות בסך 1,500 ₪.

העובדות

המשיב שכר את שירותיו של המבקש, עורך דין, לייצוגו בתביעה נגד מעסיקו לאחר שהגיש תביעה ללא ייצוג. בעקבות תיקון כתב התביעה חויב המשיב בהוצאות, ובהמשך הושגה פשרה. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את שתי התביעות באופן חלקי, והמחוזי דחה את בקשת רשות הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מצדיקה החלטת בית המשפט המחוזי מתן רשות ערעור לבית המשפט העליון בתביעה קטנה בעניין רשלנות מקצועית של עורך דין?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור לא תינתן כאשר ההחלטה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכאשר מתן רשות אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

    ״החלטתו של בית המשפט המחוזי לא מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • בית המשפט המחוזי
  • תביעות קטנות
  • רשלנות מקצועית
  • שכר טרחה
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 399/21

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

עו"ד מוטי דזנה

נ ג ד

המשיב:

איתן גינדלבויים

בקשה לרשות ערעור

על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת

א' כהן

) ברת"ק

71940-12-20 מיום 3.1.2021

בשם המבקש:

עו"ד אופיר כהן

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' כהן ) ברת"ק 71940-12-20 מיום 3.1.2021, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו (השופט ר' נבון ) בת"ק 44106-11-19 מיום 17.12.2020.

2.

המשיב הגיש נגד מעסיקו תביעה בבית הדין האזורי לעבודה, מבלי שהיה מיוצג. לאחר שהוגש כתב הגנה בתביעה, שכר המשיב את שירותיו המשפטיים של המבקש כדי שייצגו בהליך זה, ובין הצדדים נחתם הסכם שכר טרחה, עבורו שילם המשיב מקדמה. לאחר חתימת ההסכם הגיש המבקש לבית הדין כתב תביעה מתוקן אשר הרחיב את עילות התביעה והגדיל את סכומה. בעקבות זאת, הורתה רשמת בית הדין על הגשת כתב הגנה מתוקן וחייבה את המשיב לשאת בהוצאות הגשתו בסך 2,500 ₪. על חיוב זה בהוצאות הוגש ערעור, אשר נדחה תוך חיוב המשיב בהוצאות נוספות בסך 2,000 ₪. כעבור מספר חודשים חל קרע ביחסי הצדדים, ובעקבותיו הוגשה והתקבלה בקשת המבקש להפסקת הייצוג, וחודשיים לאחר מכן הושגה פשרה בתביעת המשיב, בגדרה נקבע כי מעסיקו ישלם לו סך של 3,000 ₪ וימחל לו על תשלום 4,500 ₪ הוצאות משפט שנפסקו לטובתו.

3.

בעקבות אירועים אלו הגיש המשיב תביעת רשלנות מקצועית נגד המבקש, בה עתר להשבת מקדמת שכר הטרחה ששולמה ולפיצוי בגין נזקיו בדמות הוצאות המשפט בהן חויב. המבקש מצדו הגיש תביעה שכנגד להחזר אגרות והוצאות ולתשלום מלוא שכר הטרחה, אשר הוסכם כי יכלול גם אחוז מסכום זכיית המשיב בתביעתו.

4.

בפסק דינו קיבל בית המשפט לתביעות קטנות את שתי התביעות באופן חלקי. באשר לתביעת המשיב, נקבע כי משנטל על עצמו המבקש את הייצוג מתוך ידיעה כי בכוונתו לתקן את כתב התביעה, כאשר פעולה הכרחית זו הייתה כרוכה בהיתכנות ממשית לפסיקת הוצאות, היה עליו להבהיר למשיב על קיומו של סיכון זה. משנמצא כי המבקש לא עשה כן, נקבע כי הוא התרשל וחב בתשלום ההוצאות בהן חויב המשיב בגין תיקון כתב התביעה. לצד זאת, נקבע כי אין לחייב את המבקש בהוצאות הנוספות שנפסקו לחובת המשיב וכי אין מקום להורות על השבת שכר הטרחה ששולם. באשר לתביעה שכנגד שהגיש המבקש, נקבע כי הוא זכאי להחזר אגרות והוצאות שהוכח כי שילם והמשיב התחייב לשאת בהן, אך נדחתה תביעתו לתשלום אחוז מזכיית המשיב בתביעה כשכר טרחה. זאת, מאחר שהסכם הפשרה מכוחו זכה המשיב הושג לאחר הפסקת הייצוג וללא מעורבותו של המבקש, ועל כן נקבע כי הוא אינו זכאי למלוא שכר הטרחה כאילו ייצג את המשיב עד לסיומו של ההליך.

5.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקש משמצא כי היא אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, וזאת משנקבע כי פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אינו מעלה כל שאלה משפטית בעלת השלכות רוחב, וכי בסכומים הנמוכים בהם מדובר אף לא נגרם למבקש עיוות דין.

6.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

החלטתו של בית המשפט המחוזי

לא

מעוררת

כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין .

7.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ₪.

ניתנה

היום, י"ט בשבט התשפ"א (1.2.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1רשות ערעור לא תינתן כאשר ההחלטה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכאשר מתן רשות אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.