פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
401/20
לפני:
כבוד השופטת י' וילנר
המבקשת:
איילון חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 40395-03-15 מיום 2.1.2020, שניתנה
על-ידי כב' השופט א' רומנוב
בשם המבקשת:
עו"ד משה עבדי;
עו"ד ש. לדשטיינר מגן
בשם המשיבים:
עו"ד מיכאל לבן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב ) בת"א 40395-03-15 מיום 2.1.2020, בגדרה נמחקה בקשת המבקשת – איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: איילון ) לפסילת חוות דעתה של מומחית אשר מונתה מטעם בית המשפט בתחום הנוירו-אופטלמולוגיה, ולחלופין, למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט בתחום זה.
2.
המשיבים הגישו לבית משפט השלום תביעה נגד איילון לתשלום פיצויים מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, וזאת בגין תאונה שאירעה למשיב 1 (להלן: התובע ) ביום 10.8.2014. בהחלטה מיום 4.1.2017 הורה בית משפט השלום על מינויה של פרופ' הדס קליש כמומחית מטעמו בתחום הנוירו-אופטלמולוגיה (להלן: המומחית ), וביום 2.8.2017 הוגשה חוות דעתה של המומחית, בה צוין כי נכותו המצטברת של התובע בגין ליקויים שונים בראייה שנגרמו לו עקב התאונה, עומדת על 88.6%. בהמשך לכך, ולבקשת המשיבים, הועבר הדיון בתביעתם אל בית המשפט המחוזי.
3.
ביום 18.9.2019, לאחר חקירת המומחית
במסגרת ישיבה שנערכה בפני בית המשפט המחוזי, הגישה איילון בקשה לפסילת חוות דעתה של המומחית, ולחלופין, למינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתחום הנוירו-אופטלמולוגיה. זאת, כך נטען, נוכח סתירות וקשיים שונים שהתגלו בגרסתה של המומחית, ולאור פגמים שנפלו בהתנהלותה. בין היתר, נטען לשונות בין חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט המחוזי לבין חוות דעת שהציגה המומחית במסגרת חקירתה הנגדית (ואשר כפי שעולה מתשובת המומחית בחקירתה, זו האחרונה היא טיוטה של חוות הדעת שהוגשה לבסוף). המשיבים התנגדו לבקשתה של איילון וטענו כי אין כל הצדקה לפסול את חוות דעת המומחית.
4.
בהחלטה מיום 2.1.2020 הורה בית המשפט המחוזי, כאמור, על מחיקת בקשתה של איילון. בתוך כך, צוין כי בתום עדותה של המומחית בפני בית המשפט המחוזי היא נשאלה האם תהא מוכנה לשוב ולבדוק את התובע, וזאת, בין היתר, בשים לב להערות שנשמעו בדיון; וכי המומחית השיבה על שאלה זו בחיוב, ואף בא-כוח המשיבים הודיע כי אינו מתנגד לבדיקה נוספת של התובע כאמור. לפיכך, ונוכח הפסיקה לפיה לא בנקל יפסול בית המשפט חוות דעת של מומחה אשר מונה מטעמו או ימנה מומחה נוסף, נקבע כי בשלב זה אין מקום להידרש לבקשתה של איילון, וכי יש לאפשר למומחית לשוב ולבדוק את התובע, ולחוות דעתה בהתאם. עוד צוין כי לאחר הגשתה של חוות דעת עדכנית כאמור, איילון תהא רשאית להגיש מחדש את בקשתה המתוארת לעיל, ככל שתראה לנכון לעשות כן.
5.
על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה שבה איילון, בעיקרו של דבר, על טענותיה בפני בית המשפט המחוזי, וטוענת כי היה על בית המשפט קמא לקבל את בקשתה כבר בשלב זה, שכן בהתנהלות המומחית נפל פגם אשר לא ניתן לריפוי באמצעות בדיקה חוזרת של התובע. המשיבים שבים אף הם על עיקר טענותיהם בפני בית המשפט המחוזי, וטוענים כי אין הצדקה להתערבות ערעורית בהחלטתו.
6.
לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מאחר שזו אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור לפי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הלכה למעשה, בית המשפט המחוזי לא דן בבקשתה של איילון לגופה, וממילא לא הכריע בה. כל שהורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו, המעין-דיונית, הוא כי יתאפשר למומחית לבדוק שוב את התובע וליתן חוות דעת עדכנית, וכי טענותיה של איילון לגופם של דברים שמורות לה , ככל שתחפוץ לשוב ולהגיש את בקשתה לפסילת חוות דעת המומחית או למינוי מומחה נוסף לאחר הגשת חוות הדעת העדכנית כאמור. משכך, לא מצאתי כי דחיית בקשת רשות הערעור בשלב זה תשפיע "באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". די בכך כדי לדחות את הבקשה דנן.
7.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' בניסן
התש"ף (1.4.2020).
ש ו פ ט ת