רע"א 4022/09 M+W Zander Israel Ltd נ. I.R.I.L Investments Cousulting and amp

1.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם של המבקשים דכאן לסילוק על הסף של המרצת פתיחה בטענה שמהווה היא מסווה לתובענה כספית, להעברת ההליך למסלול של תובענה רגילה ולעיכוב הדיון בשל הליך המתנהל בין בעלי הדין בבית הדין לעבודה. המבקשים מלינים על דחיית בקשתם על ידי הערכאה הדיונית (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל).

2.

התובענה הוגשה נגד המבקשים על דרך המרצת פתיחה עוד בשנת 2007. המבקשים עתרו להארכת מועד להגשת תשובתם להמרצת הפתיחה. עד כה, בחלוף למעלה משנתיים, הם טרם הגישו תשובה.

3.

לאחר עיון בחומר הרב, כולל כתבי בי-דין בבית הדין לעבודה, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה דנא להידחות. משיב בהמרצת פתיחה העותר להארכת מועד להגשת תשובה נוטל על עצמו סיכון. אם אין הוא מגיש תשובה בעקבות הארכת מועד שניתנה לו, עלול בית המשפט לדחות בקשה לסילוק על הסף שמגיש הוא מן הטעם שטענותיו המהותיות אינן מצויות בפני בית המשפט (ראו רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (לא פורסם, 5.2.07)). כך קרה ובדין כך במקרה הנוכחי. בית המשפט אינו צריך לפשפש בכתבי בי-דין שהוגשו בפני פורום משפטי אחר כדי לברר מהי בדיוק גדר המחלוקת בין בעלי הדין. גם העובדה שהוגש תצהיר מטעם המשיב בהמרצת הפתיחה בגדר בקשה לסעד זמני, כפי שארע במקרה הנוכחי, אינה תחליף לתשובה להמרצת הפתיחה.

4.

אין איפוא להתפלא שבית משפט קמא דחה את טענותיהם המקדמיות של המבקשים. המחדל האמור של אי הגשת תשובה משפיע במקרה דנא לא רק על השאלה האם התובענה ראויה להתברר על דרך המרצת פתיחה אלא אף על הסוגיות הנוספות שהעלו המבקשים בפני בית המשפט. בכל מקרה נתון לערכאת הערעור שיקול דעת במקרים של בקשות רשות ערעור דוגמת זו שבפניי. לא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטה דלמטה.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית בלא שנדרשת תשובה.