פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4035/12 - א'
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
דיגל השקעות ואחזקות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ
2. הכונס הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.5.12 בפר"ק 26210-04-12 שניתנה על ידי
כבוד השופטת ו' אלשיך – סג"נ
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד יוסף בנקל; עו"ד
נירית אבטליון
בשם המשיבה 1:
עו"ד רענן קליר
בשם המשיב 2:
עו"ד מיכל דלומי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.5.2012 בפר"ק 26210-04-12, במסגרתה הורה בית המשפט על מינוי מפרק זמני למבקשת (להלן: החברה ).
הליכים קודמים
2.
ביום 18.4.2012 הגישה המשיבה 1, הנאמן למחזיקי אגרות החוב של החברה (להלן: הנאמן ), בקשה לפירוק החברה יחד עם בקשה למינוי מפרק זמני. לאחר קבלת תגובות הצדדים לבקשה, ניתנה ביום 15.5.2012 החלטת בית משפט קמא לפיה ימונה מפרק זמני לחברה.
בית המשפט עמד על כך שאין מחלוקת כי הנאמן נושה בחברה בסכום נכבד, שכן החברה לא שילמה מזה תקופה ארוכה תשלומים למחזיקי אגרות החוב, אשר מועד תשלומם חלף זה מכבר. בית משפט קמא קבע כי ניסיונות החברה להגיע להסדר החובות לנושיה אינם יכולים 'לעצור' בקשות פירוק, אלא אם הבקשה להסדר מלווה בבקשה להקפאת הליכים. בית המשפט נתן דעתו על טענת החברה לפיה לא התקיימו התנאים המקדמיים להורות על פירוקה, כגון העדר דרישת תשלום לפי סעיף 258(1) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, וקבע כי ניתן לראות בהגשת הבקשה לפירוק כדרישת תשלום. בית משפט קמא קבע כי לחברה לא עומדת טענת הגנה מהותית מפני פירוק, ועל כן בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה (פר"ק (ת"א) 9670-07-10 שמש נ' אוסיף השקעות ופיתוח בע"מ (לא פורסם, 16.8.2012; להלן: פרשת אוסיף ) הורה בית המשפט על מינוי מפרק זמני עובר לדיון בבקשת הפירוק.
3.
ביום 17.5.2012 הגישה החברה לבית משפט קמא בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, ובאותו יום ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי עד להחלטה אחרת. ביום 3.6.2012, לאחר בחינת טענות הצדדים וקיום דיון בבקשה, ביטל בית משפט קמא את צו עיכוב הביצוע הארעי, וקבע כי צו זה יפקע תוך שבעה ימים, לצורך הגשת בקשת עיכוב ביצוע לבית משפט זה. ביום 21.5.2012 הוגשה בקשה רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא; ביום 5.6.2012 הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, וביום 10.6.2012 התקבלה תגובת המשיבים לבקשה זו.
טענות הצדדים
5.
לטענת החברה, לא התגבשו התנאים למינוי מפרק זמני, שכן נקיטה של הליך לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, עשויה להוביל להגנה על הנושים באמצעי פחות דרסטי. עוד טוענת החברה כי לא הוכח שמצבם של הנושים יורע באם לא יינתן צו הפירוק הזמני, שכן לא הוכח כל חשש ממשי להברחת נכסים ולביצוע פעולות פסולות על-ידי החברה. עוד טוענת החברה כי מצבם של הנושים יכול שיורע עקב הפירוק לאור חשש לסיכול הסדר הנושים במסגרתו הסכים הנושה המובטח על מחילת חלק נכבד מחובו. כמו כן טוענת החברה כי הבקשות לפירוק החברה ולמינוי מפרק זמני הוגשו ממניעים זרים, לצורך סיכול תביעה שהגישה החברה בסך של כ-17 מיליון ₪ נגד מי שלטענתה הפר הסכם עִמה. לטענת החברה, הנתבע מנסה באמצעות הנאמן להביא למינוי מפרק זמני, לצורך סיום התביעה ורכישת הנכס בתמורה נמוכה מהשווי שנקבע בהסכם בין הצדדים. כמו כן, לטענת החברה נפלו פגמים מהותיים באופן קבלת החלטת מחזיקי אגרות החוב בעניין הגשת בקשת הפירוק.
6.
לטענת הנאמן, אין מחלוקת כי קיימת עילה לפירוקה של החברה, שכן החברה חדלת פירעון ולא שילמה את חובותיה למחזיקי אגרות החוב מאז שנת 2009. החברה לא חולקת על כך שאינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, ועל כן לטענת הנאמן אין לחברה כל הגנה מהותית מפני פירוק. עוד נטען כי ניסיונות החברה להגיע להסדר נושים עם מחזיקי אגרות החוב לא צלחו, ועל כן אין מנוס אלא להורות על פירוקה. לטענת הנאמן, משהוכרע על-ידי בית משפט קמא כי אין לחברה כל הגנה מפני פירוק, אין כל טעם לעכב את מינוי המפרק הזמני באופן אשר יכול להזיק לקופת הפירוק ולנושי החברה. עוד טוען הנאמן כי ישנו צורך ממשי במינוי מפרק זמני. החברה אינה מנהלת פעילות עסקית ומתמקדת בעיקר במימוש נכסה העיקרי ובהגעה להסדר נושים. חרף זאת, הוצאותיה הכלליות הן גבוהות במיוחד ועמדו ברבעון האחרון על סך של 1.901 מיליון ₪. לטענת הנאמן, פעולות הנהלת החברה בעת הזו – הגעה להסדר נושים ומימוש נכסים – הן פעולות אשר ראוי שיבוצעו על-ידי מפרק זמני הכפוף לפיקוחו של בית המשפט. באשר לטענת החברה כי מינויו של המפרק הזמני יסכל את התביעה המתנהלת על ידה, טוען הנאמן כי אין כל מניעה שהמפרק הזמני ימשיך את ניהול התביעה במידה ויסבור כי הדבר ייטיב עם קופת הפירוק. באשר לטענות החברה בעניין פגמים אשר נפלו בקבלת החלטת מחזיקי אגרות החוב על הגשת בקשת פירוק, טוען הנאמן כי על מחזיקי אגרות החוב להעלות טענות באשר להליכים אלו. עוד טוען הנאמן כי הוא מוסמך לנקוט בהליכי פירוק גם ללא קבלת הוראה מצד מחזיקי אגרות החוב מכוח תפקידו ומכוח שטר נאמנות.
דיון והכרעה
7.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתגובת המשיבים לבקשת עיכוב הביצוע, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להענות לבקשת רשות הערעור, וממילא אין מקום לעיכוב ביצוע.
8.
מעיון בטענות הצדדים ובהחלטת בית משפט קמא עולה כי אין חולק על כך כי במשך שלוש שנים לא שילמה החברה למחזיקי אגרות החוב תשלומי קרן או ריבית בהם הייתה מחוייבת מידי שנה. על כן, עומדת למחזיקי אגרות החוב הזכות לגבות את חובם בדרך של פירוק החברה. משהודתה החברה בכך שאין ביכולתה להחזיר את חובותיה, נראה כי לא עומדת לחברה הגנה ממשית מפני בקשת הפירוק. גם בא-כוחה של החברה אמר בתגובה לשאלת בית משפט קמא בבקשה לעיכוב הביצוע כי כשיגיע המועד לדיון בבקשת הפירוק " תטען החברה את מה שהיא טוענת היום " (פרוטוקול הדיון מיום 2.6.2012, עמוד 1, שורה 20), ועל כן לא נראה כי עומדת לחברה טענת הגנה אשר לא הובאה לפני בית משפט קמא. בפרשת אוסיף נקבע כי בנסיבות בהן המסקנה היא כי אין מנוס ממתן צו פירוק, אין לחברה כל זכות קנויה להשהות מינוי של בעל תפקיד על מנת שיפעל לטובת הנושים, רק בגלל הצורך להמתין עד לדיון בצו הפירוק, שההמתנה לו נדרשת עקב יומנו העמוס של בית המשפט ועקב דרישות הפרסום הקבועות בחוק. סבורני כי יש לאמץ בענייננו את אשר נקבע בפרשת אוסיף , וכי צדק בית משפט קמא כשמינה מפרק זמני לחברה עובר להכרעה בבקשת הפירוק.
9.
לא מצאתי כי יש בהליכים לנקיטת הסדר נושים כדי למנוע את מינויו של המפרק הזמני, שכן הליכים בקשר להגעה להסדר לחוד והליכי הפירוק לחוד, ואין בניסיון החברה להגיע להסדר נושים כדי להגן עליה מפני פירוק, אלא אם הבקשה להסדר מלווה בבקשה להקפאת הליכים. יתרה מזאת, החברה ניסתה במשך זמן ניכר להגיע להסדר עם נושיה, אך הדבר לא צלח, וכאמור, אין מנוס ממינוי מפרק זמני. כיוצא בזה, אין במינוי המפרק הזמני כדי לסכל את בירור
התביעה שהחברה הגישה. ככל שהתביעה תימצא מוצדקת על ידי המפרק הזמני, ובהתחשב באינטרסים של נושי החברה, יוכל המפרק הזמני להמשיך את ההליך. באשר לטענות החברה בעניין פגמים אשר נפלו בקבלת החלטת מחזיקי אגרות החוב להגשת בקשת פירוק, לא מצאתי כי יש בפגמים הנטענים כדי להצדיק מתן רשות ערעור, שכן החברה אינה צד ליחסים בין הנאמן לבית מחזיקי אגרות החוב, וטענות מעין אלו אינן עומדות על הפרק במסגרת הליך הפירוק. זאת ועוד, לא מצאתי כי יש ממש בטענות החברה כי מצבם של הנושים יכול שיורע עקב הליכי הפירוק, שכן מחובתו של המפרק הזמני, אשר פועל תחת פיקוחו של בית המשפט, לפעול לטובת כלל נושי החברה ולקדם את האינטרסים שלהם.
10.
החלטתי אפוא לדחות את בקשת הרשות לערער, וממילא אין עוד מקום להידרש
לבקשת עיכוב הביצוע, והיא נמחקת בזאת.
ניתנה היום, כא' בסיון התשע"ב (11.6.2012).
ש ו פ ט