רע"א 4068/00 טומי סלע נ. פקיד שומה נצרת

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.פסק הדין נשוא הבקשה הומצא למבקש, לדבריו, ב- 6/4/00 או ב- 7/4/00. אי לכך המועד להגשת הערעור (בהתחשב בעובדה שבמהלך תקופה זו חלה פגרת הפסח - וראו תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, להלן: "התקנות") היה ה- 28/5/00 או ה- 29/5/00. הבקשה הוגשה ביום 6/6/00. המבקש מנמק את בקשתו בצדקת ערעורו ובעובדה שבמהלך התקופה חל יום העצמאות, בא כוחו היה טרוד בעבודתו והוא עצמו נעדר מן הארץ למשך כארבעה ימים.

2.דין הבקשה להידחות. אף לא אחד מן הטעמים שמונה המבקש מקים "טעם מיוחד" הנדרש להארכת המועד להגשת ערעור (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). לרשות המבקש עמדה, מלכתחילה, תקופה ארוכה מן הרגיל להגשת ערעורו. העובדה שבמהלך תקופה זו חל יום העצמאות אינה מאריכה את המועד, כשם ששבת ומועד אחר שאינו פגרה (שאינם חלים ביום האחרון להגשת ההליך) אינם מאריכים את המועד (וראו: תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות) התשמ"ג1983- ותקנה 529 הנ"ל). עומס עבודתו ועיסוקיו של בא כוחו של המבקש אף הם אינם מהווים טעם מיוחד. אך טבעי הוא, כי עורך דין עוסק במקביל במגוון הליכים ואין כל "ייחוד" בכך (וראו: בש"א 445/99 יצחק אורגד נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם). כך גם נסיעתו הקצרה של המבקש לחו"ל - נסיעה שלא היה בה, בהיעדר ראייה לסתור, ולמנוע את עיסוקו של בא כוחו של המבקש בהכנת הערעור - לרבות יצירת קשר עם המבקש לשם כך. גם סיכויי הערעור (שהמבקש לא טרח לפרטם), כשלעצמם, אינם מהווים "טעם מיוחד" (בש"א 4719/93 Her Majesty The Queen in Right of Canada נ' רבקה ריינהולד ואח' , פ"ד מז(5) 646, 652).

הבקשה להארכת מועד נדחית איפוא. נוכח הודעת המשיבה כי תיאות להסכים להארכת מועד אם יפרע המבקש את חובו לה עד ליום 1.9.00, אני מאפשר למבקש לשוב ולפנות בבקשה בהסכמה להארכת מועד אם (ורק אם) יתמלאו התנאים שמנתה המשיבה ותינתן הסכמתה כאמור.