פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4076/21
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
אלה שולסברג יורשת המנוחה איסיה
מגידסון
נ ג ד
המשיבה:
סופיה ירמקוב
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.5.2021 בת"א 7445-06-19
שניתנה על ידי כבוד השופטת י' סרוסי
בשם המבקשת:
עו"ד מיכאל פוסטרנק; עו"ד
שני ארזי
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 12.5.2021, בת"א 7445-06-19 (השופטת י' סרוסי ), שבגדרה נקבע כי תביעת המבקשת לביטול הסכם מכר דירה, היא תביעה לסכום קצוב, כמשמעותה בתקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות ), ועל כן, היא חייבת בתשלום אגרה, בהתאם לסכום הנקוב בסעדים שנתבקשו בה.
2.
דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף. סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 קובע, כי " החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך [...]. רשות [...] תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה " . בנסיבות העניין דנן, ההחלטה בעניין שיעור האגרה, איננה "משפיעה באופן ממשי על זכויות הצדדים" , אינה "גורמת נזק של ממש" , ואין חשש לניהול "הליך מיותר או בדרך שגויה" .
3.
אמנם, המבקשת טוענת כי "משמעות החלטת בית משפט קמא הינה חיוב באגרה בסך עשרות אלפי שקלים חדשים, באופן אשר יש בו כדי להוות חסם משמעותי מפני זכות הגישה לערכאות" ; אך על כך יש להשיב בשלושה: ראשית , כפי שציין בית המשפט המחוזי, בעת דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, "מלבד טענה בעלמא בדבר זכות הגישה לערכאות [...] טענת [המבקשת] לא נתמכה בראיה כלשהי, אף לא בתצהיר מטעמה" ; די בכך כדי לדחותה. שנית , אף אם נניח, כדברי המבקשת, כי חיובה בתשלום אגרה כ'תביעה לסכום קצוב', פוגע בזכות הגישה לערכאות, הרי שפתוחה לפניה הדרך להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה, לפי תקנה 14 לתקנות האגרות. שלישית , וזה עיקר: העובדות במקרה זה, אינן תומכות (בלשון המעטה) בטענת המבקשת, כי נחסמה גישתה לערכאות. עיון במערכת 'נט המשפט' מלמד, כי האגרה בסכום של 23,985 ₪ שולמה זה מכבר, עוד ביום 29.6.2021. הנה כי כן, עינינו הרואות כי דרכה של המבקשת להגשת התביעה לא נחסמה בשל חיובה באגרה – אדרבה, דרכה סלוּלה – ממילא לא קמה הצדקה כלשהי לדון כבר עתה בבקשת רשות הערעור.
4.
ככל שהמבקשת תחפוץ בכך, היא תוכל לערער על ההחלטה בעניין האגרה, במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, לכשזה ינתן על-ידי בית המשפט המחוזי. זאת, בהתאם לקבוע בתקנה 150 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שלפיה: "לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, או שביקש רשות לערער עליה והבקשה נדחתה בלא שניתנה רשות ערעור, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט" .
5.
אשר על כן בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, על הסף.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ז באב התשפ"א (5.8.2021).
ש ו פ ט