פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 4078/18
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. צבי
רודא
2. עדה
רודא
נ ג ד
המשיבים:
1. נציגות הבית המשותף ברח' הדרור 3
קרית
אונו,
2. היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.5.2018
בע"ר
50690-12-17 שניתן על-ידי כבוד השופטת ש' דותן
בשם המבקשים:
בעצמם
החלטה
1.
בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 17.5.2018 ( ע"ר 50690-12-17, השופטת ש' דותן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטתה של רשמת בית המשפט המחוזי מיום 13.12.2017 (רע"א 31640-11-17, השופטת נ' גרוסמן ).
2.
המבקשים מתגוררים בבית משותף בקרית אונו, שנציגותו היא המשיבה 1 (להלן: המשיבה ). על רקע טענות לאי-תשלום חובות לוועד הבית הגישה המשיבה תביעות נגד המבקשים. בתביעות אלו ניתן פסק דין לחובתם של המבקשים. להשלמת התמונה יצוין כי המשיב 2 הוא היועץ המשפטי לממשלה, בהתחשב בבקשה לפטור מתשלום אגרה שהגישו המבקשים, וזאת בהתאם לסעיף 14(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
3.
המשיבה פעלה למימוש פסקי דין שניתנו כנגד המבקשים, ובתגובה העלו האחרונים טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. ביום 20.6.2017 דחתה רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב (הרשמת י' קינן מרקוביץ ) את טענת המבקשים בציינה את מחדליהם הדיוניים. בכלל זאת, התייחסה רשמת ההוצאה לפועל לכך שהמבקשים הגישו סיכומים בניגוד להחלטה שהגבילה את היקפם, וכן לבקשותיהם החוזרות ונשנות להגדלת היקפם, באופן שחייב אותה לעמוד על ההגבלה שוב בארבע החלטות נוספות. עוד עמדה רשמת ההוצאה לפועל על "התפרצויותיו החוזרות והנשנות" של המבקש במעמד הדיון וכן על אי-התייצבותה של המבקשת לדיון. לנוכח האמור, חייבה רשמת ההוצאה לפועל את המבקשים בהוצאות בסך של 2,500 שקלים כל אחד.
4.
לאחר מספר הארכות מועד, המבקשים ערערו על החלטה זו לבית משפט השלום בתל אביב-יפו ( עש"א
4561-07-17, מ' סובל ). בית משפט השלום הורה למבקשים להפקיד ערובה בסך של 1,500 שקלים להבטחת הוצאותיה של המשיבה בערעור. המבקשים הגישו בקשה לביטול חיובם בהפקדת ערובה, בטענה כי הם אנשים מבוגרים הסובלים מבעיות בריאותיות, וכן בשל קשייהם הכלכליים (תוך שצוין כי הם הוכרזו כחייבים מוגבלים). בית משפט השלום דחה את בקשתם בציינו כי מדובר בסכום מינימלי המתחשב בנסיבות המקרה. לבסוף, משלא הפקידו המבקשים את הערובה, דחה בית משפט השלום את ערעורם.
5.
המבקשים הגישו בקשת רשות לערער על פסק הדין האמור לבית המשפט המחוזי, ובצדה בקשה לפטור מתשלום אגרה. בבקשתם חזרו וציינו המבקשים את מצבם הבריאותי והכלכלי, וכן פירטו כי הם מתקיימים מקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי, וכי להם חובות של למעלה מ-150,000 שקלים. רשמת בית המשפט המחוזי קיבלה בקשה זו באופן חלקי והפחיתה מחצית מסכום האגרה בציינה את מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, וכן ציינה את סיכויי הערעור, בשים לב לכך שמדובר ב"ערעור בגלגול שלישי על כל המשתמע מכך".
6.
על החלטה זו הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך חיוב המבקשים בהוצאות, בקבעו כי למעשה ייתכן שהיה ראוי לדחות את הבקשה במלואה אף מבלי לפטור את המבקשים ממחצית האגרה. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי "סיכויי הערעור לא מן המשופרים, וזאת בלשון ההמעטה", וציין כי המבקשים לא הביאו "שמץ של ראיה" להוכחת טענתם בלשכת ההוצאה לפועל. בתוך כך, ציין בית המשפט המחוזי את התרשמותו כי בחינת המקרה מעלה כי המבקשים עושים כל שביכולתם כדי לגרור את המשיבה לדיוני סרק מזה שנים.
7.
אף בבקשה דנן חוזרים וטוענים המבקשים כנגד חיובם בתשלום אגרה, וכן כנגד חיובם בהוצאות, כשהם מצביעים על נסיבותיהם האישיות וקשייהם הכלכליים.
8.
דין הבקשה להידחות. מכלול השיקולים הנוגעים לנסיבותיהם של המבקשים נשקלו על-ידי הערכאות הקודמות, כמו גם טענותיהם לגופן, ואין הצדקה לדון בכך פעם נוספת. כפי שצוין אף התנהלותם הדיונית של המבקשים מעוררת קושי, ודומה שטוב יעשו אם לא יוסיפו לתרום להתארכות ההליכים שהם מעורבים בהם.
9.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .
ניתנה
היום, כ"ב בתמוז
התשע"ח
(5.7.2018).
ש ו פ ט ת