רע"א 4098/18 גרג עזריאלי קריית אתא בע"מ נ. אלי יפרח

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' טאובר ) מיום 23.4.2018 ברע"א 1289-02-18, בגדרו קיבל בית המשפט את הבקשה לרשות ערעור שהגיש המשיב על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט א' רובס ) מיום 4.1.2018 בת"א 67483-12-15, דן בה כבערעור וקיבל את הערעור לגופו של ענין.

2.

המשיב הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום נגד המבקשים, ובתגובה הגישו המבקשים כתב תביעה שכנגד.

3.

בהחלטה מיום 25.1.2017 הורה בית משפט השלום לצדדים להגיש את ראיותיהם בתצהירים. לאחר שהמשיב לא הגיש את ראיותיו בתצהירים, הגישו המבקשים ביום 26.6.2017, בקשה לדחות את תביעת המשיב, מכוח תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ).

4.

ביום 29.6.2017 הגיש בא כוח המשיב תגובה לבקשת המבקשים מיום 26.6.2017, בה טען בין השאר כי התצהירים המבוקשים לא הוגשו עקב תקלה משרדית אשר מקורה במעבר בא כוח המשיב למשרד חדש ובשיפוצו. בהחלטה מיום 2.7.2017 האריך בית משפט השלום את המועד להגשת התצהירים, והורה על הגשתם עד ליום 15.8.2017.

5.

חרף החלטת בית משפט השלום מיום 2.7.2017, בא כוח המשיב לא הגיש את התצהירים. אי לכך, ביום 6.11.2017 הגישו המבקשים בקשה נוספת לדחיית תביעת המשיב.

6.

בפסק דין מיום 7.11.2017 דחה בית משפט השלום את תביעת המשיב מכוח תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובהחלטה מיום 16.11.2017 הטיל בית המשפט הוצאות על המשיב.

7.

המשיב הגיש בקשה לבית משפט השלום, הנתמכת בתצהירו, לביטול פסק הדין מיום 7.11.2017, בה טען בין היתר כי המחדל באי הגשת התצהיר מטעמו במועדים שנקבעו נבע מנסיבותיו האישיות של בא כוחו, שבעטיין הוחלט כי עורך דין אחר ייצג את המשיב. כמו כן, טען המשיב כי סיכויי תביעתו גבוהים, כי אין לנעול את שערי המשפט בפניו בשל טעות של בא כוחו, וכי ניתן היה לרפא את המחדל של בא כוחו באמצעות פסיקת הוצאות בלבד.

8.

בהחלטה מיום 4.1.2018 דחה בית משפט השלום את בקשת המשיב האמורה, בקבעו בין היתר כי אי הגשת התצהירים במשך זמן רב, חרף החלטות בית המשפט שניתנו בעניין זה, מצביע על התנהלות שיש בה משום זלזול בצד שכנגד, בבית המשפט ובהליך עצמו. כן הוער כי טענת המשיב לגבי נסיבותיו האישיות של בא כוחו לא זכו לתמיכה בתצהיר שהוגש.

9.

על החלטה זו הגיש המשיב בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בה טען בין היתר כי שגה בית משפט קמא בעת שדחה את בקשתו לביטול פסק דינו של בית משפט השלום מיום 7.11.2017, הואיל ולשיטת המשיב המחדל באי הגשת התצהירים נבע מפגם טכני בלבד, קרי מנסיבותיו האישיות של בא כוחו.

10.

בפסק דין מיום 23.4.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לרשות ערעור שהגיש המשיב, ומתוקף סמכותו מכוח תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, דן בה כבערעור. בין היתר נקבע כי בשים לב לסיכויי תביעת המשיב ולטענותיו המחייבות בירור עובדתי מהותי, אין זה מוצדק לנעול את שערי בית המשפט בפניו בשל מחדליו, כל עוד ניתן "לכפר" עליהם באמצעות תשלום הוצאות. אי לכך, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, והורה בין היתר על ביטולן של החלטות בית משפט השלום מיום 7.11.2017 ומיום 16.11.2017. כן נקבע כי המשיב יישא בהוצאות המבקשים בשל מחדליו.

11.

על פסק דין זה הגישו המבקשים את הבקשה לרשות ערעור שלפני. בין שלל טענותיהם, טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי בעת שלא העניק משקל גבוה יותר בפסק דינו להתנהלותו המזלזלת של המשיב ולמחדליו החמורים, וכי שגיאתו האמורה מובילה לעיוות דין ולאי צדק מהותי.

12.

לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

13.

הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב" גלגול שלישי " - רשות אשר לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך בין המבקשים למשיב, והיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית. אכן, החלטת בית משפט קמא אינה מובנת מאליה, וניתן לסבור כי לא היה מקום להתערב בהחלטת בית משפט השלום. ואולם, בכך אין די כדי להצדיק מתן רשות ערעור או כדי להצביע על עיוות דין שנגרם, חרף ניסיון המבקשים לטעון לכך.

14.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיב, לא אעשה צו להוצאות.