פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4107/07 היועץ המשפטי לממשלה נ. עו"ד יגאל כהן

ניתן ביום

בקצרה

ירושה · שכר מנהלי עזבוןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין שכר סופי למנהלי עזבון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור על פסיקת שכר סופי בסך 70,000 ש"ח למנהלי עזבון שלא פעלו כראוי בניהול נכסי העזבון. נקבע כי אין הסבר לסכום שנפסק ביחס לשווי הנכסים. השכר הועמד על 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ, בניכוי שכר ששולם בעבר, וללא צו הוצאות.

העובדות

המשיבים, שני עורכי דין, שימשו כמנהלי עזבון במשך כעשר שנים. נכס אחד בעזבון, חנות, נמכר בשנת 2000 והרוכש שילם רק כרבע מהתמורה, והמשיבים לא נקטו פעולה בעניין. נכס נוסף, דירה, נוהל על ידי האפוטרופוס הכללי מכוח צו ניהול.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהו שכר ראוי למנהלי עזבון שפעלו שנים רבות ולא נקטו פעולה ראויה בנכסי העזבון?

הלכות

  1. 1

    שכר מנהלי עזבון צריך להיקבע בהתאם לנתונים הרלוונטיים, לרבות שווי הנכסים, ולא ללא הסבר לסכום שנפסק.

    ״אין בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כל הסבר לסכום שנפסק כשכר ואיננו יודעים מה היחס בין השכר שנפסק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שכר סופי
  • עזבון
  • רשות ערעור
  • מע"מ
  • אפוטרופוס כללי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4107/07

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופטת א' חיות

המבקש:

היועץ המשפטי לממשלה

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד יגאל כהן ועו"ד

רפאל מוזר

2. עו"ד נח מרגלית

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א 390/06 תיק עז' 8898/95 מיום

16.4.07 שניתנה ע"י כב' השופט א' אורנשטיין

בשם המבקש:

עו"ד רחל שני שרפסקי

בשם המשיב 1:

עו"ד יגאל כהן

בשם המשיבה 2:

עו"ד מרגלית נח

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק למשיבים 1, שני עורכי דין שפעלו כמנהלי עזבון (להלן - המשיבים), שכר סופי בסך 70,000 ש"ח בצירוף מע"מ. על כך בקשת רשות הערעור שבפנינו. הבקשה הוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה והיא נתמכת על ידי האפוטרופה של בתה של המנוחה (המשיבה 2) שאת עזבונה ניהלו המשיבים. החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. דין הערעור להתקבל.

2.

מתברר, כי למעשה ניהלו המשיבים, שפעלו בתפקיד כעשר שנים, נכס אחד והוא חנות. החנות נמכרה על ידי המשיבים בשנת 2000 תמורת 40,000 דולר. הרוכש שילם עד היום רק כרבע מן התמורה. המשיבים לא נקטו פעולה בעניין במשך שנים. המבקש מעלה את החשש כי אם תוגש תביעה נגד הרוכש היא תתקל בטענת התיישנות. העזבון כלל נכס נוסף והוא דירה בירושלים. הידיעה הבדוקה על נכס זה הגיעה למשיבים מן האפוטרופוס הכללי בשנת 2001. במשך שנים נוהל הנכס מכוח צו ניהול על ידי האפוטרופוס הכללי והוא עדיין מנוהל על ידו.

3.

מתיאור הדברים עולה, וזאת בלשון המעטה, כי המשיבים לא הצטיינו בפעולותיהם כמנהלי עזבון ולכאורה הם אף גרמו נזק לעזבון. אפשר שאחריותם של המשיבים למה שארע אינה זהה וכי אחריותו של האחד למחדלים עולה על זו של חברו. חלוקת האחריות אינה מענייננו בשלב הזה, בו עולה השאלה האם יש לקיים את פסיקת השכר. אין בהחלטתו של בית המשפט המחוזי כל הסבר לסכום שנפסק כשכר ואיננו יודעים מה היחס בין השכר שנפסק לבין שוויים של הנכסים הנזכרים (כאשר מאחד מהם צריך וראוי להתעלם, באופן כמעט מלא).

4.

על רקע הנתונים שהובאו בפנינו אנו מחליטים לבטל את ההחלטה דלמטה ולהעמיד את השכר על סכום של 10,000 ש"ח (לשני המשיבים) בצירוף מע"מ. מן הסכום ינוכה השכר ששולם בעבר. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א באב

התשס"ז (5.8.2007).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 390/06

הלכות

  1. 1שכר מנהלי עזבון צריך להיקבע בהתאם לנתונים הרלוונטיים, לרבות שווי הנכסים, ולא ללא הסבר לסכום שנפסק.