פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 411/20
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 4.12.2019 בע"ו 13214-08-19
שניתן על-ידי כבוד השופטים הבכירים ש' דברת ו-א' ואגו והשופט ג' גדעון
בשם המבקש:
עו"ד ארז יער,
עו"ד סהר סימנה
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 4.12.2019 (ע"ו 13214-08-19, השופטים הבכירים ש' דברת ו- א' ואגו והשופט ג' גדעון ). בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על החלטתה של ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן בהתאמה: ועדת הערעורים ו- חוק הנכים ) מיום 15.7.2019 (ע"ן 38815-08-16, השופט (בדימ') ב' אזולאי וחברי הוועדה ד"ר ר' פינאלי ו- א' וטבו ).
2.
בשנת 2014 השתתף המבקש, יליד שנת 1987, בקורס הכשרה לקראת עבודה כמאבטח בשגרירויות ישראל בחו"ל מטעם משרד החוץ (להלן: הקורס ) שהועבר על-ידי שירות הביטחון הכללי (להלן: השב"כ ). לטענת המבקש, במהלך אימון גופני שנערך במסגרת הקורס הוא לקה בליבו.
3.
בעקבות האירוע האמור, ביום 15.12.2015 הגיש המבקש לקצין התגמולים במשרד הביטחון (להלן: קצין התגמולים ), הוא המשיב, בקשה להכרה בנכותו לפי חוק הנכים. קצין התגמולים דחה את הבקשה בקבעו כי המחלה לא אירעה בעת שביצע המבקש "שירות", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הנכים, ולפיכך חוק הנכים אינו חל על עניינו.
4.
המבקש הגיש ערעור על החלטה זו לוועדת הערעורים, במסגרתו טען כנגד קביעותיו של קצין התגמולים. בתוך כך, נטען כי תחולתו של חוק הנכים הורחבה גם לגבי עובדי השב"כ, ולפיכך השתתפותו של המבקש בקורס שהועבר על-ידי השב"כ באה בגדר "שירות", כהגדרתו בחוק הנכים.
5.
וועדת הערעורים דחתה את ערעורו של המבקש, בקבעה כי הקורס אמנם הועבר על-ידי השב"כ, אך המבקש עצמו לא היה עובד של השב"כ או המוסד באותה עת. לפיכך, נקבע כי המבקש לא נפגע במהלך "שירות" המוכר לפי חוק הנכים, ובדין דחה קצין התגמולים את תביעתו. וועדת הערעורים הדגישה כי מטרתו של הקורס הייתה להכשיר את המבקש כעובד אבטחה במשרד החוץ, וכי משכורתו אף שולמה על-ידי משרד זה. עוד הוטעם כי המבקש הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה בגין מחלתו, ובה ציין כי משרד החוץ הוא המעסיק שלו. כן יוער כי משרד החוץ אף אישר את התביעה כמעסיק.
6.
ביום 6.8.2019 המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ובו שב על טענותיו כי יש להחיל את חוק הנכים על עניינו.
7.
בית המשפט המחוזי סמך את ידיו על קביעותיה של וועדת הערעורים, והבהיר כי לא נפל פגם בקביעתה כי לא עומדת למבקש עילת תביעה לפי חוק הנכים.
8.
הבקשה דנן מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי בקשתו עומדת באמות המידה שהותוו לדיון בערעור ב"גלגול שלישי", וזאת משום שהיא מעוררת שאלה עקרונית הנוגעת להיקף תחולתו של חוק הנכים על מקרים שבהם המצב התעסוקתי של הפונה לקצין התגמולים "אינו ברור". לשיטת המבקש, יש להחיל על המקרה דנן את המבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה ביחס להכרה בקיום יחסי עבודה. בהתאם לכך הוא טוען כי יש להכיר בו כעובד, ובשב"כ – שתחת פיקוחו והנחייתו הוא פעל במסגרת הקורס – כמעסיק שלו.
9.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. חרף ההבנה למצבו של המבקש, הבקשה דנן איננה עומדת באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענותיו של המבקש נדונו על ידי הערכאות הקודמות, והן נטועות היטב בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ללא היבטים עקרוניים. כמו כן, אף לא התרשמתי שנגרם למבקש עיוות דין. בהקשר זה יוער כי המבקש אינו נותר חסר סעד, במובן זה שכפי שעולה מן העיון בתיק וכאמור לעיל, הוגשה בעניינו תביעה למוסד לביטוח לאומי. הבקשה נדחית אפוא לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 .
10.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט' באדר התש"ף (5.3.2020).
ש ו פ ט ת