פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4115/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקש:
אלעזר פרברי
נ ג ד
המשיבים:
1. אהרון
יריב, בפש''ר
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בבאר-שבע מיום 6.3.06 בבש"א 1581/06 שניתנה על ידי כבוד השופט י'
צלקובניק
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב 1: עו"ד מ'
יוסף
בשם המשיב 2: עו"ד ר'
שני-שרפסקי
החלטה
1.הכונס הרשמי החליט ביום 6.7.05 לדחות את תביעת החוב שהגיש המבקש בגדר הליכי פשיטת הרגל של חייב, הוא המשיב 1. בהחלטה צויין, כי המבקש רשאי להגיש ערעור לבית המשפט תוך 45 ימים. ערעור כאמור לא הוגש. תחת זאת פנה המבקש שוב לכונס הרשמי ביום 31.7.05 וביום 7.8.05. הכונס השיב למבקש ביום 8.8.05. במכתבו פורטו הנימוקים לדחיית תביעת החוב. אף במכתב האחרון נאמר, כי המבקש רשאי לערער לבית המשפט. גם הפעם נמנע המבקש מלפנות לבית המשפט. ביום 21.11.05 כתב המבקש מכתב נוסף לכונס הרשמי, שנענה במכתב מיום 1.1.06. גם במכתב מיום 1.1.06 נאמר שניתן לערער לבית המשפט. רק בעקבות תשובתו האחרונה של הכונס הרשמי פנה המבקש לבית המשפט המחוזי וזאת ביום 15.2.06. בית המשפט דחה את הבקשה בה עתר המבקש לאשר את תביעת החוב שהגיש. החלטה אחרונה זו, שלגביה הוגשה הבקשה שבפניי לרשות ערעור, בדין יסודה.
2.אין ספק שתביעת החוב נדחתה כבר ביום 6.7.05. לרשות המבקש עמדו 45 ימים להגשת ערעור (תקנה 96 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985). כאמור, הכונס הרשמי אף היפנה את המבקש לאפשרות זו. המבקש לא נקט שום מהלך אף לאחר מכתבו של הכונס הרשמי מיום 8.8.05, אלא רק לאחר מכתבו השלישי של הכונס, זה מיום 1.1.06. בנסיבות האמורות ברי, כי המבקש אחר את המועד לערעור על דחיית תביעת החוב. אכן, במכתבו של הכונס הרשמי מיום 1.1.06 נאמר למבקש, כי הוא רשאי לערער לבית המשפט. אולם, אין לראות בכך משום הארכת מועד ואף לא הסכמה להארכת מועד. בכל מקרה, הסמכות להארכת מועד נתונה בידי בית המשפט. אף לא מצאתי צידוק להארכת מועד בשלב המאוחר בו פנה המבקש לבית המשפט. אי לכך דין בקשה זו להידחות וכך הנני מחליט.
המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין לזכות הכונס הרשמי בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ' בתמוז תשס"ו
(16.7.06).
ש
ו פ ט