רע"א 412/22 יוסף חג'ג' נ. רשות הגנים הלאומיים ושמורת הטבע

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 23.11.2021 (ע"א 24225-11-21, סגן הנשיאה א' ואגו והשופטים ג' גדעון ו- ג' לוין ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 2.9.2021 (ת"א 52313-04-19, השופטת ע' קויפמן ).

2.

מקורו של ההליך בתביעה שהגיש המבקש ביום 28.4.2019 ובה עתר לביטול פסק דין קודם שניתן עוד בשנת 2017 בבית משפט השלום (ת"א 11664-05-12, השופטת קויפמן ). פסק הדין הקודם נתן תוקף להסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים לפיו המבקש יפנה מקרקעין מוסדרים בחוף מוכרז בתחומי הגן הלאומי באשקלון, שבהם הקים וניהל עסק של בית קפה. בעיקרו של דבר, נטען בתביעה כי הסכמת הצדדים שעמדה בבסיסו של פסק הדין הקודם ניתנה שלא על דעת המבקש, אשר נעדר מהדיון. טענותיו של המבקש התרכזו בכך שבנו לא היה מורשה למסור את הסכמתו בשמו. במהלך ניהול ההליך התדרדר מצבו הרפואי של המבקש והבקשה שבפני הוגשה באמצעות אשתו, האפוטרופה לדין.

3.

בית משפט השלום דחה את התביעה, ובכלל זה נדרש בפסק דינו המנומק לכלל טענותיו של המבקש. בין השאר, בית משפט השלום ציין כי אף אם בנו של המבקש לא היה מורשה ליתן את הסכמתו בשמו, הרי שמכל מקום המבקש היה מיוצג בהליך על-ידי עורכי דין שהיו מיופי כוחו גם לעניין זה. בית משפט השלום הוסיף, כי הטענה שהמבקש לא מסר את הסכמתו אינה מתיישבת עם השתלשלות העניינים שקדמה להסכם הפשרה, כפי שפורטה בפסק הדין. ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

4.

בבקשה שבפני שב המבקש, באמצעות האפוטרופה לדין, על טענותיו האמורות. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, כמו גם בפסקי הדין של הערכאות הקודמות, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שכן היא נטועה כול כולה בעניינם הפרטני של הצדדים. מצבו הרפואי של המבקש אכן אינו קל, אך אין לו זיקה להכרעה, וממילא אין בו כדי לשמש בסיס לחשש שנגרם לו עיוות דין.

5.

לפיכך, הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.