רע"א 4123/10 אשר אפרתי נ. יעקב מורשת

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ח' ברנר), אשר דחה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

2.

במרכז המחלוקת במקרה שלפניי עומדת עסקה לרכישת מניות בחברת הילת שוהם בע"מ, בהן החזיקו המשיבים 2-1 (להלן - מורשת ), על ידי המשיבים 5-4 (להלן - גולדשטיין ). לטענת מורשת, העסקה נחתמה בינם לבין המבקש ובין המשיב 3 (להלן - סקס ). המבקש טוען, לעומת זאת, כי שימש רק כמתווך בעסקה. ביום 26.2.2008 הגישו גולדשטיין תביעה כספית נגד מורשת בקשר עם העסקה האמורה. המבקש וסקס הינם נתבעים פורמאליים באותה תביעה (להלן - תביעת גולדשטיין ). ביום 31.3.2009 הגישו מורשת תביעה כספית נגד המבקש, גולדשטיין וסקס. תביעה זו היא אשר עומדת במוקד הבקשה שלפניי. המבקש לא הגיש כתב הגנה לתביעה במועד הקבוע לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מורשת הגישו בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה וביום 30.6.2009 הורה בית המשפט המחוזי כי המועד להגשת כתב הגנה יוארך עד ליום 6.9.2009. המבקש, שככל הנראה לא היה מיוצג באותה עת, לא הגיש כתב הגנה גם במועד המוארך. יוער, כי עוד ביום 12.5.2009 הוציא בית הדין הרבני בבני ברק, לבקשת המבקש, צו מניעה ועיכוב הליכים בתביעה. ביום 9.9.2009 הגישו מורשת בקשה נוספת למתן פסק דין בהעדר הגנה. ביום 21.9.2009 הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכים ומתן ארכה להגשת כתב הגנה. ביום 22.11.2009 נדחתה על ידי בית המשפט הבקשה למתן ארכה וניתנה פסיקתה בה נקבע, בין השאר, כי על המבקש לשלם למורשת סך של כ-2.67 מיליון ש"ח.

3.

חרף מתן הפסיקתה, הגיש המבקש ביום 2.12.2009 כתב הגנה בתביעה. ביום 6.12.2009 הגיש המבקש בקשה "לשינוי ההחלטה" מיום 22.11.2009 וכן בקשה נוספת להארכת מועד להגשת כתב הגנה. ביום 26.4.2010 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. נקבע, כי גם אם יש לראות בבקשה משום בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, הרי שהמבקש לא הציג טעם טוב לאיחור בהגשת כתב הגנה וכן לא הציג טענות הגנה טובות. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. יוער, כי ביום 5.10.2010 קיימתי דיון בבקשה בנוכחות הצדדים. זאת, בניסיון להביאם לפתרון מוסכם של המחלוקת. למרבה הצער, הצדדים לא הגיעו להסכמה. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

4.

טענתו העיקרית של המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור הינה, כי פעל כפי שפעל מאחר שלא היה מיוצג על ידי עורך דין. כן טען המבקש כי התנהל בתום לב לאורך כל ההליך. בטענות אלה אין כדי להצדיק, בדרך כלל, היעתרות לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה. אכן, מהשתלשלות האירועים שתוארה עולה, כי המבקש פעל לאורך הדרך שלא בהתאם לכללי סדר הדין הנוהגים ומבלי שנתן לכך טעם המניח את הדעת. לצד זאת, בנסיבות המקרה סבור אני כי יש מקום לאפשר למבקש להגיש כתב הגנה לתביעה, אם יעמוד בתנאים מסוימים. זאת, נוכח העובדה כי תביעת גולדשטיין, אשר כאמור נסובה אף היא סביב הסכסוך הנוגע לעסקה בין הצדדים, עודנה תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי. על פני הדברים, חלק מטענות ההגנה של המבקש נתמכות בכתב התביעה שהוגש על ידי גולדשטיין. במצב דברים זה, יש לאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדו חרף התנהלותו הלקויה. עם זאת, בנסיבות העניין ונוכח התנהלות המבקש, מצאתי לנכון להתנות את ביטול הפסיקתה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי ואת הגשת כתב ההגנה בכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט המחוזי מחצית מהסכום שנפסק לחובתו בפסיקתה (נכון ליום מתן הפסיקתה). זאת, בתוך 60 ימים מיום המצאת פסק דין זה. אם לא יעשה כן, תיוותר הפסיקתה שניתנה לחובתו על כנ ה. המבקש יוכל להגיש כתב הגנה בתביעה עם הפקדת הסכום האמור.

5.

סיכומם של דברים, ערעורו של המבקש מתקבל בכפוף לאמור בסעיף

4 לעיל. המבקש יפקיד בתוך 60 ימים סך של 1,336,000 ש"ח בקופת בית המשפט המחוזי. אם לא ייעשה כן, תישאר החלטת בית המשפט המחוזי על כנה. היה והמבקש יפקיד את הסכום הנזכר במועד לא יהיה צו להוצאות. היה והסכום לא יופקד כאמור יישא המבקש בשכר טרחת עורך דין לזכות מורשת בסכום של 35,000 ש"ח.