רע"א 413/99 צמרות הירדן יזום ובניה בע"מ נ. שגם עלי

1.בקשה לרשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 3523/98.

במסגרת סכסוך המתנהל בין בעלי הדין, נדונה בפני הרשמת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בקשת המשיבים להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי המבקשת בסניפי בנק שונים, וכן בנכס מקרקעין, לצורך הבטחת ביצוע פסק הדין, אם ינתן לטובתם. בשלב ראשון הוטל עיקול על נכסי המבקשת בבנקים, אך משנתברר כי לא נתפסו נכסים כלשהם של המבקשת אצל הבנקים הוגשה בקשה נוספת, במעמד צד אחד, להטלת עיקול על נכס מקרקעין של המבקשת. הבקשה נתקבלה.

המבקשת הגישה בקשה לביטול העיקולים; בבקשתה טענה, בין היתר, כי המשיבים לא המציאו ערבות צד ג' להבטחת נזקיה מהעיקול השני, כי לא צורפה לבקשת העיקול ראיה בכתב המקימה זכות לכאורה לסכומים הנתבעים, וכי המשיבים לא הוכיחו כי אי מתן צו העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין. חרף טענותיה אלה נדחתה הבקשה לביטול העיקול וערעורה לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא. בינתיים הומר העיקול בערובה בנקאית ע"ס 400,000 ש"ח. מכאן הבקשה לרשות לערער.

2.בבקשתה לפני שבה וחוזרת המבקשת באריכות רבה על טענותיה שנטענו לפני הערכאות קמא. טענות אלה נבחנו ונדונו באורח ממצה על ידי הערכאות שקדמו לי. כך למשל, נקבע לגבי הטענה כי לא הובאו ראיות מהימנות המקימות זכות לכאורה, כי תצהירה של המשיבה 2 וחוות הדעת המפרטות את שיעור הנזקים בגינם נתבע פיצוי, מקיימות דין את דרישת תקנה 360(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984; כמו כן נקבע כי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

קראתי את טענות המבקשת ולא מצאתי שהן מצדיקות מתן רשות לערער בערכאה זו.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.