רע"א 4131/03 "שמשון " חברה לביטוח בע"מ נ. נרקיס נקדאי

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל) לפיה נדחתה בקשת המבקשים לזמן עד מטעמם.

המבקשת 1 העמידה לבתם של המשיבים ולבעלה (להלן: החייבים) הלוואה כספית, כנגד שעבוד בית מגוריהם שלהם ובית מגוריהם של המשיבים. החייבים לא עמדו בפרעון ההלוואה, ולפיכך נאלצה המבקשת 1 לפעול למימוש השעבוד שעל ביתם. אולם הסכומים שאמורים היו להתקבל ממימוש נכס זה לא הספיקו לכיסוי חוב החייבים, ולפיכך נקטה המבקשת 1 בהליכים כנגד המשיבים למימוש השעבוד בביתם. המשיבים, טוענים כי לאחר שקיבלו את הודעת פינוי, הגיעו להסכם עם המבקש 2, בא כוחה של המבקשת 1 דאז ומי שמונה ככונס נכסים מטעמה על זכויות החייבים בביתם ועל זכויות המשיבים בביתם שלהם. הם טוענים כי במסגרת ההסכם סוכם כי נכסם של החייבים יימכר, כי המבקשת 1 תמחל על חלק מהחוב וכי תיק ההוצאה לפועל בעניינם של המשיבים ייסגר. לפיכך עתרו המשיבים לבית המשפט קמא בבקשה שיצהיר על בטלות שטר המשכנתה או על מחיקתו, וכן על סגירת תיק ההוצאה לפועל. במהלך ישיבת ההוכחות האחרונה שהתנהלה בתיק, כשנחקר המבקש 2 בחקירה נגדית, הוצגו לו על ידי בא כוח המשיבים דפי חשבון אשר הונפקו על ידי המבקשת 1. מאחר שקיים פער בין הנתונים שבדף חשבון זה לבין אלו שבדף חשבון שהוצגו על ידי בא כוח המבקשת 1 בחקירה החוזרת של המבקש 2, ביקשו המבקשים מבית המשפט קמא לזמן עד מטעמם שיתן הסבר באשר לנתונים הכלולים בשני דפי החשבון. בית המשפט קמא דחה את הבקשה. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

2.המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט קמא עת מנע מהם להביא עדות אשר תאפשר לבית המשפט להבין את השוני שבין שני דפי החשבון. זאת במיוחד לאור העובדה שבשלבים מוקדמים יותר של ההליכים בית המשפט קמא התיר למשיבים להוסיף תצהירים לתביעתם ולזמן עדים נוספים.

המשיבים תומכים בהחלטת בית המשפט קמא. לשיטתם, השאלה היחידה העומדת להכרעת בית המשפט קמא היא פרשנות מכתבו של המבקש 2 אל המשיבים, בו התחייב לסגור את תיק ההוצאה לפועל שנפתח בעניינם כנגד קבלת התמורה ממכירת דירת החייבים. לפיכך, טוענים המשיבים, דפי החשבון האמורים כלל אינם רלוונטיים לבירור תובענתם. הם מסבירים כי הסכימו להצגת דף החשבון מטעם המבקשים, למרות שלא גולה על ידם במסגרת הליך גילוי המסמכים, רק כיוון שאינו רלוונטי. הסכמה זו, כך הם סבורים, אינה הסכמה להרחבת החזית. בכל מקרה, הם מוסיפים, אין בענייננו הצדקה לזימונו של עד בשלב מאוחר של הדיון.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. המבקשים משיגים כנגד החלטה דיונית מובהקת של בית המשפט קמא, ובהחלטות כגון דא מסור שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית. רק בהתקיים נסיבות מיוחדות, יתערב בית משפט זה בהחלטות אלה של בית המשפט הדן בתיק והבקי בפרטיו. לא עלה לאל ידם של המבקשים להראות כי במקרה זה מתקיימות נסיבות מיוחדות כאלה. עיון בתיק ובפרוטוקול הדיון מעלה כי משמעה של הבאת העד הנוסף תהא הרחבת חזית המחלוקת בין הצדדים. מכל מקום, המבקשים לא הצביעו על טעם להצגתו של מסמך שהונפק על ידי המבקשת 1 עצמה, בשלב מאוחר של הדיון, ולהבאתו של עד שהינו עובד של המבקשת 1 בשלב זה של הדיון. הואיל ושני דפי החשבון שהוצגו הוצאו על ידי המבקשת 1, אין היא יכולה לטעון כי לא יכולה היתה לדעת בשלב מוקדם יותר של ההתדיינות על הסתירה שביניהם.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.