רע"א 4132/05 צימר ישעיהו נ. עוד אילן דסאו

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ש' דותן) מיום 23.3.05 בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב מיום 2.3.05 (השופט ד' גדול).

הבקשה בפניי מתייחסת גם לשתי החלטות נוספות של בית המשפט המחוזי הנוגעות לאותו עניין – החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיכוב ביצוע עד להחלטה בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי, וכן החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה בקשה נוספת, שהוגשה בעקבות ההחלטה מיום 23.3.05, ושהוכתרה "בקשה לעיון חוזר בהחלטה עקב טענה כי נפלה שגגה עובדתית בהחלטה".

2.הרקע לסכסוך בין הצדדים הוא נכס מקרקעין (להלן: הנכס ) בו שותפים כ-55 בעלי זכויות. על הנכס מונו המשיבים 1-2 כמנהלים (להלן: המנהלים ) לביצוע פירוק שיתוף. לצורך כך, ביקשו המנהלים לבחון הצעותיהם של מספר קבלנים לעסקת מכר, או לחלופין לעסקת קומבינציה. לאחר שהמנהלים בחנו את ההצעות השונות בסיוע ייעוץ מקצועי של שמאי, מהנדס וכלכלן, ביקשו המנהלים לנהל משא ומתן עם אחד מחמשת הקבלנים שהתעניינו בנכס.

המבקשים, לעומת זאת, סבורים שניתן יהיה להשיג תנאים טובים יותר או מחיר גבוה יותר עבור הנכס אם הוא יוצע לציבור, או אם, לחלופין, תיערך התמחרות בין המציעים.

4.שלוש ההחלטות של בית המשפט המחוזי מתייחסות כאמור לעניין אחד - החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה שהוגשה על-ידי המבקשים למנוע מהמנהלים להתקשר בהסכם, קודם שהנכס יוצע לציבור או תיערך בעניינו התמחרות. בהחלטתו דחה כאמור בית משפט השלום את בקשת המבקשים, והורה למנהלים:

"להכנס למו"מ ענייני עם נידר ולגבש הסכם שיובא לידיעת כל בעלי הזכויות לקבלת הערות והארות...

...המנהלים יגבשו הצעה להסכם עליה יחתמו בראשי תיבות תוך ולא יאוחר מיום 21.3.05.

הצעה כתובה זו תמסר לידיעת כל בעלי הזכויות עד ליום 28.3.05 באופן שאלו יגיבו לה אם ירצו בכך עד ליום 10.4.05.

...הצעת ההסכם ומשאלות הבעלים כפי שיגיעו למשרדי המנהלים יש להעביר להכרעתי בצורת בקשה למתן הוראות שתוגש לא יאוחר מיום 14.4.05."

5.בבקשה "לעיון חוזר בהחלטה עקב טענה כי נפלה שגגה עובדתית בהחלטה", טוענים המבקשים כי בית המשפט המחוזי לא פירש נכון את החלטת בית משפט השלום. שכן, בית המשפט המחוזי קבע כי לפי החלטת בית משפט השלום "...טרם נקבעה זהות הקבלן או היזם אשר ירכוש את המקרקעין וההחלטה בענין זה תתקבל רק לאחר שתינתן למתנגדים, אם יהיו כאלה האפשרות להביא את עמדתם המנומקת בפני בית המשפט...".

לדברי המבקשים, בית המשפט המחוזי טעה בקביעה זו, שכן זהותו של הקבלן כבר נקבעה, ונבחר קבלן שעמו על המנהלים לנהל משא ומתן.

6.טענה זו, כמו גם הטענות האחרות של המבקשים, לפיהן בית המשפט המחוזי טעה בקביעות עובדתיות נוספות, אינן מעלות כל שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים לבקשה, ואין בהן כדי להצדיק מתן רשות ערעור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128).

7.אוסיף, כי גם לגופו של עניין אינני רואה כל דופי בהחלטה המנומקת של בית המשפט המחוזי. החלטת בית משפט השלום מדברת בעד עצמה. על המנהלים לנהל משא ומתן. עליהם להביא את הצעת ההסכם בפני הבעלים, ולבסוף להכרעתו של בית המשפט. הסכם סופי טרם נכרת. אכן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, עוד פתוחה בפני המבקשים הדרך לערער על פסק הדין הסופי של בית משפט השלום, אם יסברו שזכויותיהם קופחו.

8.משדחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לרשות ערעור שהוגשה לו, דחה בית המשפט המחוזי גם את הבקשה לעיכוב ביצוע. כן ציין, כי אין מקום לעכב ביצוע, באשר כל טענותיהם של המבקשים מתייחסות לאפשרות שתגרם להם פגיעה כספית בעקבות החלטת בית משפט השלום. גם כאן הלך בית המשפט המחוזי בדרך ההלכה הפסוקה, לפיה אין מעכבים, ככלל, פסק דין או החלטה שמהותם כספית, ואין איפוא מקום להתערבות אף בהחלטה זו.

הבקשה נדחית אפוא.