רע"א 4138/22 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט צ' ויצמן ) ברע"א 11384-04-22 מיום 28.4.2022, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לערער על החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט א' נבו ) בת"א 45644-09-21 מיום 8.3.2022, בגדרה נדחתה בקשתה להוצאת חוות דעת רפואית שהוגשה מטעם המשיבה מתיק בית המשפט.

1.

המשיבה, ילידת 1985, הגישה לבית משפט השלום בפתח תקווה תביעה כנגד המבקשת בגין נזקי גוף במסגרת ת"א 19514-01-19 (כב' השופטת ר' שרון ) (להלן: ההליך הראשון ) . בתמצית, עת שהמשיבה העמידה את רכבה בשולי הדרך לנוכח תקלה, פגע ברכבה רכב, המבוטח על ידי המבקשת, וגרם לה לחבלות גופניות. רכבה של המשיבה לא בוטח בביטוח חובה ועל כן התביעה הוגשה כנגד המבקשת. בכתב התביעה נטען כי התאונה היא בגדר תאונת דרכים ולפיכך התביעה הוגשה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד ). לחילופין, נטען כי עומדת למשיבה עילת תביעה מכוח סעיף 3 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה או פקודת הנזיקין ).

במסגרת משא ומתן שהתקיים מחוץ לכתלי בית המשפט ומבלי שהמבקשת הגישה כתב הגנה, הסכימו הצדדים על הסדרת העניינים הרפואיים באמצעות מינוי פרופ' אברהם גנאל כמומחה רפואי בתחום האורטופדי. בהסכם המינוי הוסכם כי "חוות הדעת של המומחה מחייבות אותם (הצדדים – י"ע) גם במסגרת הליכים בבית המשפט.. וכי חוות דעת אלו דינן כאילו הוגשו בידי מומחה אשר מונה לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"א-1985".

לאחר שחלפו למעלה משנתיים מיום הגשת התביעה, ולאחר שניתנו ארכות להגשת כתב הגנה ותחשיבי נזק, ביום 25.2.2021 התביעה נמחקה מחמת חוסר מעש.

2.

לנוכח האמור, המשיבה הגישה את התביעה מושא הבקשה דנן, לתשלום פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה לטענתה בתאונה, מכוח פקודת הנזיקין (להלן: ההליך החדש ). המשיבה צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית בתחום האורתופדי מטעם ד"ר צבי יעקב, הקובעת שיעור נכות של 20%. כתב הגנה הוגש על ידי המבקשת, ובד בבד הוגשה הבקשה להוצאת חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה על ידי המשיבה, בטענה כי הגשת חוות הדעת מהווה הפרה של ההסכמה בין הצדדים למינויו של פרופ' גנאל כמומחה. לא למותר לציין כי פרופ' גנאל קבע בחוות דעתו כי לא נותרה למשיבה נכות בתחום האורתופדי.

בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי חוות הדעת של פרופ' גנאל, שהוגשה בהליך הראשון, לא תחייב את הצדדים בהליך דנן; כי הסכמת הצדדים במסגרת ההסכם נגעה אך להליכים לפי חוק הפלת"ד, שכן הם מפנים לתקנות הרלוונטיות לתביעות מכוחו; וכי במקרה דנן התביעה הוגשה מכוח פקודת הנזיקין ועל כן אין מניעה שהמשיבה תגיש חוות דעת מטעמה.

3.

על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וזו נדחתה.

בהחלטתו המפורטת עמד בית המשפט על כך שבפסיקה נקבע כי בהיעדר קביעה מפורשת או הסכמה בין הצדדים שחוות הדעת שהוגשה בהליך הקודם תשמש גם בהליך עתידי, אזי מחיקת התובענה משמע "ביטול ההליך – על כרעיו ועל קרבו"; כי אף מחיקת התביעה בלי התנגדות או דרישה של המבקשת להתנותה בתנאים ובסייגים מסוימים, כדוגמת הותרת תוקפה של חוות הדעת הרפואית על כנה, משמע היעדר נפקות לחוות הדעת; כי אין נפקא מינה לשאלה ביוזמת מי נמחק ההליך; כי לנוכח ההפניות בהסכם לתקנות הפלת"ד, יש לפרש את ההסכם כך שאין בו כשלעצמו למנוע הגשת חוות דעת עצמאיות בהליכים שאינם מכוח חוק הפלת"ד. עוד נקבע כי התובענה נמחקה לנוכח מחדלי שני הצדדים, וכי המשיבה פירטה בכתב התביעה החדש אודות חוות הדעת הרפואית של פרופ' גנאל , ומשכך לא נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט.

4.

על החלטת בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי .

במסגרת הבקשה נטען כי בין הצדדים נחתם הסכם מחוץ לכתלי בית המשפט, אשר לא הוגבל להליך ספציפי; כי שגו הערכאות קמא עת פירשו את ההסכם ככזה החל אך על עילה לפי חוק הפלת"ד, שכן לשון ההסכם נוקטת במפורש במונח "הליכים משפטיים"; כי לא סביר לפרש את ההסכם באופן שמגביל את מינוי המומחה לעילת תביעה אחת, עת שהתביעה המקורית הוגשה בעילות חלופיות; וכי על אף ההסכם המחייב בין הצדדים, ולנוכח קבלת חוות הדעת הקובעת שלא נותרה למשיבה נכות כתוצאה מהתאונה, המשיבה מבקשת "לשפר עמדות" ואין לתת לכך יד.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין קמא, מצאתי כי דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

6.

מדובר בבקשה ב"גלגול שלישי" ו עיון בטענות המבקשת מעלה כי אין הן מעלות כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש לשם מניעת עיוות דין. הן בית משפט השלום, והן בית המשפט המחוזי עמדו על כך שיש לראות את ההסכמה לעניין מינוי המומחה אך להליכים לפי חוק הפלת"ד, דבר אשר נתמך בלשון ההסכם שהפנה לתקנות הנוגעות אך ורק לחוק זה (סעיף 6 בהסכם מינוי המומחה). הואיל ובמקרה דנן התביעה הוגשה על פי פקודת הנזיקין, נקבע כי אין בהסכם, כשלעצמו, למנוע מהמשיבה להגיש חוות דעת עצמאית. בית משפט המחוזי הוסיף כי יש צורך בקביעה מפורשת במסגרת ההחלטה על המחיקה או במסגרת ההסכם בין הצדדים ולפיה חוות הדעת תחייב בהליך עתידי, דבר אשר אין בנמצא בענייננו. קביעות אלו של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי תחומות לדל"ת אמותיו של המקרה דנן, ולא שוכנעתי כי ישנה הצדקה להתערב בהן ולהידרש לטענות המבקשת, לאחר ששתי ערכאות שיפוטיות נתנו דעתן לעניין. עוד אזכיר, כי גם טעות ביישום הדין, אינה עילה להתערבות ב"גלגול שלישי" (ראו, מני רבים, בר"מ 1874/12 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חולון נ' אנג'ל , פסקה 9

(1.5.2012)).

7.

בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, אציין כי ברי שאין לעודד שימוש לרעה בהליכי משפט של בעלי דין אשר במחדליהם-שלהם גרמו למחיקת התובענה, על מנת להגיש הליך חדש ולהתנער מכל התחייבות קודמת. לעניין זה ראו תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות ) ופסקי דיני ב ע"א 3975/21 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' אי.סיג בע"מ (20.3.2022) (להלן: עניין משרד הבריאות ); ע"א 2230/21 אביזוהר נ' לוליאן (30.5.2021)). עם זאת, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, במקרה דנן עולה כי התובענה נמחקה מחמת מחדליהם של שני הצדדים, אשר לא הגישו כתב הגנה, תחשיבי נזק או הסכם פשרה, לאחר שניתנו התראות חוזרות ונשנות של בית משפט השלום ולאחר שנדחו שני קדמי ערעור, ומבלי שמי מהצדדים ביקש להתנות את הפסקת התובענה בתנאים (אך אזכיר כי בית המשפט רשאי לקבוע ביוזמתו תנאים להפסקת התובענה, ראו עניין משרד הבריאות, פסקה 11).

עוד אציין לטובה כי המשיבה נהגה כמצוות תקנה 10(11) לתקנות החדשות, הקובעת כי על תובע לציין בכתב התביעה " דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו ". ואכן, המשיבה פירטה בכתב התביעה בהליך החדש על אודות חוות הדעת של פרופ' גנאל שקבעה כי לא נותרה לה נכות מהתאונה, אך הוסיפה וטענה כי תוצאות בדיקות ה- MRI שעליהם הסתמך המומחה מטעמה התקבלו לאחר שהוגשה חוות הדעת של פרופ'

גנאל . איני שולל את האפשרות כי אילולא הניחה המשיבה את העובדות המלאות בפני בית המשפט כנדרש בתקנה 10(11), היה בית המשפט רואה התנהלות זו כשימוש לרעה בהליכי בית משפט .

8.

סוף דבר שהבקשה נדחית. בהינתן שלא נתבקשה תגובה, ישאו המבקשים בהוצאות מופחתות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ₪.