רע"א 4145/99הדר חברה לביטוח בע"מ נ. פדידה מקסים

המשיב 1 (להלן: המשיב) תבע את המבקשת (להלן: חברת-הביטוח) ואת המשיבים 2 ו3- בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין בשנת 1989, וזאת בטענת תרמית.

במסגרת ניהול ישיבות קדם-המשפט, פנה המשיב אל חברת-הביטוח בבקשה לגילוי מסמכים כללי וספציפי וכן למענה בתצהיר על השאלון שהגיש לה.

חברת-הביטוח סירבה לגלות חלק ממסמכיה ולענות על חלק מהשאלות שהופיעו בשאלון, וזאת ממספר טעמים: ראשית, טענה היא, כי התביעה של המשיב התיישנה זה מכבר ועל-כן אין טעם לפתוח בהליכי קדם-משפט בטרם הוכרעה טענת ההתיישנות. שנית, גילוי המסמכים והמענה על השאלון יגרום לה להכבדה יתרה; ושלישית, גילוי המסמכים והמענה על השאלון עלולים לחשוף סודות מסחריים שלה ושל חברות-ביטוח מסוגה ולסכל את דיוניה המשפטיים בעתיד.

לבקשת המשיב, הוציא בית-המשפט המחוזי (השופט ב' אזולאי) צו גילוי מסמכים ומענה על השאלון. בין היתר, קבע בית-המשפט המחוזי, כי גילוי חלק מהמסמכים ייעשה בכפיפות לדיני החיסיון.

על החלטה זו הגישה חברת-הביטוח בקשת רשות ערעור, בה היא חוזרת על טענותיה, כפי שהועלו בבית-המשפט המחוזי. טענתה המרכזית היא טענת התיישנותה של התביעה, העוסקת בביטול פסק-דין שניתן תשע שנים בטרם הוגשה. לטענת חברת-הביטוח, יש לדון תחילה בטענת ההתיישנות, ורק אם ייקבע כי התביעה טרם התיישנה, יש לפתוח בהליכי קדם-המשפט ולהורות על גילוי מסמכים ומענה על שאלונים.

דין טענה זו, כדין בקשת הרשות לערער, להדחות.

המשיב מבסס תביעתו לביטול פסק-הדין על טענת התרמית. סעיף 7 לחוק ההתיישנות, התשי"ח1958- קובע:

היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או האונאה.

לטענת המשיב, התרמית התגלתה לו אך בשנת 1998, ומכאן שטרם חלפה תקופת ההתיישנות. לבית-המשפט סמכות להורות על גילוי מסמכים ועל מענה על שאלונים, כאשר יש בהם כדי לסייע לו בבירור האמת, ובין היתר, בבירור האמת בדבר טענת התרמית ומועד גילוייה על-ידי המשיב. מכאן, שאין ממש בטענת חברת-הביטוח, לפיה דיון בטענת ההתיישנות קודם להליכי קדם-המשפט, אם הליכים אלו נועדו לסייע בידי בית-המשפט גם בבירורה של טענת ההתיישנות גופה.

בנסיבות אלו לא מצאתי מקום לתת רשות ערעור והבקשה, איפוא, נדחית.

חברת-הביטוח תשלם למשיב את הוצאות המשפט בסך של 10,000 ש"ח.