רע"א 4149/11 אסדי מוחמד סעיד נ. עזבון המנוח נסים שמיר ז"ל באמצעות יורשיו

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ש' וסרקרוג, י' כהן ו ר' שפירא ). עניינה של הבקשה בשיעור הפיצויים שנפסקו לטובת המשיבים, הם אלמנתו ועיזבונו של המנוח נסים שמיר ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

בית המשפט המחוזי דן בערעור וערעור שכנגד על פסק-דינו של בית משפט השלום, וקבע כי יש לחשב את שיעור הפיצויים בדרך שונה מזו שבה הלך בית משפט השלום. בעוד שבית משפט השלום חישב את שיעור הנזק לפי ההפרש שבין כלל הכנסות בני הזוג לפני התאונה (בניכוי ידת הקיום של המנוח בתקופה שעד הגיעו לגיל 67) לבין כלל הכנסות האלמנה לאחר התאונה, הרי שבית המשפט המחוזי קבע כי יש לחשב את הפיצויים לפי "שיטת הידות". עם זאת, בית המשפט המחוזי לא התערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום ביחס לנתונים ששימשו בסיס לחישוב.

מסכום הפיצויים ניכה בית המשפט המחוזי גמלאות שונות ותשלומי פנסיה שמקבלת האלמנה. סך כל הפיצויים לפני ניכויים, הועמד על 2,405,164 ש"ח, ולאחר ניכויים הועמד על 704,739 ש"ח – בעוד שסכום הפיצויים בפסק-דינו של בית משפט השלום עמד על 271,962 ש"ח. על פסק-דין זה הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור.

2.

המבקשים סבורים כי שיעור הפיצויים, בכללותו, אינו סביר ביחס ליתרת שנות העבודה שנותרו למנוח (כ-9 שנים). עוד טוענים המבקשים כי דרך חישובו של בית משפט השלום התאימה לנסיבות מקרה זה, חרף היותה חריגה. בנוסף, המבקשים מלינים על כך שבית המשפט המחוזי ערך את החישובים השונים בעצמו, תחת אימוץ חוות דעת אקטואריות שהגישו. בחישובו של בית המשפט המחוזי, כך טוענים המבקשים, נפלו טעויות שונות בחילוץ הנתונים ששימשו בסיס לחישוב ומשנפנה לחישוב הפיצויים מחדש היה עליו לבחון את הראיות כולן מחדש גם כן. המבקשים טוענים עוד כי לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יפסוק למשיבים פיצויים בגין הפסד קצבת זקנה, שעה שנזק זה נטען על-ידי המשיבים לראשונה במסגרת הערעור שכנגד.

המשיבים, מצדם, עומדים על כך כי לא עולה מטענות המבקשים התייחסות לקיומן של שאלות בעלות חשיבות כללית, אשר יש בהן כדי להצדיק דיון ב"גלגול שלישי". לגוף הדברים, טוענם המשיבים כי הפיצויים נפסקו על הצד הנמוך דווקא.

3.

דין הבקשה להידחות. כידוע, בית משפט זה אינו מתיר ערעור שני, נוסף, אלא במקרים שבהם נודעת לכך חשיבות כללית, כגון בהבהרת ההלכה המשפטית הראויה. מקרה זה אינו עונה על הקריטריון האמור, ולמעשה המבקשים כלל לא מתייחסים לשאלת ההצדקה לדון בערעורם ב"גלגול שלישי". לגוף הדברים יצוין, כי אכן לא נמצאה הצדקה במקרה זה לסטות משיטת החישוב הרגילה – היא שיטת הידות. בית המשפט המחוזי נימק את דחיית חוות הדעת האקטואריות בכך שההנחות שבבסיסן לא תואמות את אופן החישוב הראוי, וברי כי במקרה כזה – ובכלל – רשאי בית המשפט לערוך חישוב השונה מזה שהצדדים הגישו. מעבר לכך, אין מקום להתערב באופן חישוב פרטי הנזק השונים במסגרת הליך זה.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר-טרחת עו"ד המשיבים בסכום של 10,000 ש"ח.