רע"א 4158/17דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. רזגל אנרגיה בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין החלקי של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' שוורץ ) בת"א 15569-01-13 מיום 18.4.2017, בגדרו נקבע בין היתר כי המבקשת (להלן: דלק ) תמסור למשיבה (להלן: רזגל ) נתונים שונים, כפי שיפורט להלן.

2.ביום 1.3.2005 חתמו דלק ורזגל על הסכם, על-פיו תשווק רזגל התקני-תדלוק של דלק (להלן: ההסכם ); עמלתהּ תיגזר מן ההפרש שבין 'הנחת מסגרת' שנקבעה בהסכם, לבין ההנחה שתעניק רזגל ללקוחות שתגייס. עוד הוסכם כי 'הנחת המסגרת' תוצמד בכל חודש לשינויים שיחולו ב'מרווח שיווק הסולר' –

"ההפרש בין ה'מחיר לצרכן' לבין 'מחיר עלות'" .

'מחיר עלות'

הוגדר בסעיף 4(ג) להסכם כ "מחיר בשער בז"ן שממנו יסופק הסולר ובתוספת בלו, היטלים, הוצאות תשתית [...] וכן כל הוצאה נוספת שתוטל על החברה על ידי הרשויות המוסמכות [...]" . בעקבות אי-אילו סכסוכים בין הצדדים, הגישה רזגל תביעה נגד דלק, בין היתר בטענה כי דלק הונתה אותה בחישוב 'מחיר העלות' , באופן שהביא להפחתה בשיעור עמלותיה של רזגל. על בסיס זה תבעה רזגל כי דלק תשלם לה את הפרשי העמלות על-פי המגיע לה ותעביר לעיונה נתונים על עלויות הסולר, בפועל, לאורך השנים. כמו כן, בגדר ההליך הגישה רזגל בקשה למתן צו מענה על שאלות וגילוי מסמכים. דלק ביקשה לדחות את טענותיה של רזגל, והגישה תביעה מצִדה, שבה טענה כי רזגל העבירה לקוחות של דלק שגויסו על-ידה לחברות מתחרות. נקודת המחלוקת הרלבנטית לענייננו עוסקת בפרשנות המונח 'מחיר עלות' . פרשנותו של מונח זה אינה מוסכמת, שכן החל משנת 2007 הוסר הפיקוח של משרד התשתיות הלאומיות על מחירי הסולר; בעקבות זאת, שער בז"ן אינו קיים עוד.

3.ביום 14.5.2014, ולאחר דיון בבקשתה של רזגל לגילוי מסמכים, ניתנה החלטה כדלקמן (השופט י' שינמן ): "גדר המחלוקת שבין הצדדים בקשר לבקשה זו הינה הגדרת המונח 'מחיר העלות' המופיע בסעיף 4ג' להסכם שבין הצדדים. לטענת התובעת, מחיר העלות כוונתו, בין היתר, המחיר שרכשה הנתבעת את הדלק בבתי הזיקוק השונים, דהיינו המחיר בפועל, ואילו לטענת הנתבעת, מחיר העלות המוגדר בהסכם הוא מחיר העלות שצריך לחול בין הצדדים בקשר לתביעת התובעת, דהיינו מחיר שער בז"ן שהינו מחיר ידוע וקבוע, מפורסם לכולי עלמא, ונקבע על ידי משרד התשתיות הלאומיות. התובענה הינה תובענה כספית אך גם תובענה למתן חשבונות והסעדים המבוקשים בבקשה זו הינם חופפים לסעד העיקרי שהוא סעד של מתן חשבונות. בתובענה בקשר למתן חשבונות קודם יברר ביהמ"ש את שאלת הזכות של מבקש החשבונות, רק לאחר שזו הוגדרה, ניתנים סעדים בהתאם, ככל שיש צורך בכך. לאור כל האמור לעיל, אין להקדים את המאוחר וליתן לתובעת סעדים בדרך של גילוי מסמכים ומענה לשאלונים החופפים לסעד העיקרי שטרם נקבע שהיא זכאית לאותם הסעדים" .

4.בעקבות דיון ביום 14.5.2015 בבקשתה של דלק לגילוי מסמכים, הסכימו הצדדים על הסדר דיוני, אשר ניתן לו תוקף של החלטה (השופט א' שוורץ ),

ועל-פיו – "בראש ובראשונה תתברר השאלה החוזית ורק לאחר מכן יתבררו טענות הצדדים ביחס לנזקים, להפסד הרווחים וכיוצא בכך. במסגרת שאלת החבות והאחריות תוכרע גם טענתם ההדדית של הצדדים לקבלת מסמכים" .

5.ביום 18.4.2017 ניתן פסק דין חלקי, בגדרו נדונו מחלוקות שהתעוררו בין הצדדים. בין היתר, הגדיר השופט א' שוורץ את המחלוקת בנוגע לפרשנות סעיף 4(ג) כנעוצה בשיטת הצמדתה של הנחת המסגרת ל'מרווח שיווק הסולר' – אם היא כמותית, אם היא יחסית (עמוד 15 לפסק הדין החלקי). בסיומו של פסק הדין החלקי נקבע כי: "לצורך עריכת התחשיב המדויק של עמלת רזגל נדרשת דלק להעביר לרזגל את כל נתוני האמת של רכישת הסולר בשער בז"ן, וכן את יתר הנתונים של העלות (על פי המפורט בהסכם 2005) [...] בנוסף, נדרשת דלק למסור לרזגל את מלוא הנתונים באשר למרווח השיווק"

– הנתונים שנקבע כי יועברו יעסקו רק בכל הנוגע לתקופות בהן זכאית היתה רזגל לקבל עמלות, ובכפוף להתחייבות רזגל ומנהלהּ לשמור על סודיות המידע, ולא לעשות בו שימוש, זולת לצרכי ההליך.

מכאן הבקשה שלפני.

6.דלק טוענת כי בפסק הדין החלקי לא ניתנו נימוקים לקביעה לפיה היא מחויבת למסור לרזגל נתונים על עלויות הסולר בפועל ; וכי למעשה, בית המשפט המחוזי לא נדרש לפרשנות המונח 'מחיר עלות' . לטענתה, פרשנות זו היא סוגיה משמעותית בתביעות ההדדיות, והעדר ההתייחסות אליה פוגם באופן חמור בהליך המשפטי. כמו כן, נטען כי עם מסירת הנתונים, הכוללים מידע רגיש וסודי, יִגרמו לדלק נזקים שלא ניתן יהיה לרפא בערעור על פסק הדין הסופי. דלק מבקשת אפוא כי יבוטל הסעד של מסירת הנתונים שנקבע בפסק הדין החלקי, ולחלופין, כי בית משפט זה יקבע שעליה למסור לרזגל את נתוני העלות לפי שער בז"ן ולפי מדדי העלויות האובייקטיביים המפורסמים כיום על-ידי משרד התשתיות הלאומיות, ואשר מתאימים לשמש תחליף לשער בז"ן בכל הנוגע להסכם.

7.רזגל טוענת מנגד, כי לאחר הסרת הפיקוח על שער בז"ן נקבעות עלויות הסולר במשא ומתן פרטני בין כל אחת מחברות הדלק לבין בתי הזיקוק. על כן, לטענת רזגל, 'מחיר העלות' אינו ידוע לה והוא נתון לשליטתה הבלעדית של דלק, אשר משלמת בפועל מחיר בשיעור נמוך מהמדדים התאורטיים המתפרסמים על-ידי משרד התשתיות הלאומיות. עוד טוענת רזגל, כי בפסק הדין החלקי נקבע ש 'מחיר עלות' משמעוֹ עלות הסולר לדלק בפועל, וכי קביעה זו נומקה אגב הדיון בסוגיות נוספות. לשם תמיכה בטענתה זו, מביאה רזגל מובאות מפסק הדין החלקי, שבהן התייחס בית המשפט המחוזי ל 'מחיר העלות' כעלות בפועל. עוד נטען, כי מטענותיה של דלק בבית המשפט המחוזי עולה כי פרשנות המונח 'מחיר עלות' , לא היתה סוגיה כה משמעותית במסגרת ההליך; כי דלק גרסה שעל-פי ההסדר הדיוני בין הצדדים יש לדון בפרשנות זו רק לאחר פסק הדין החלקי; וכי טענותיה של דלק לגבי פרשנות המונח סותרות את טענת ההגנה שלה, לפיה הלכה למעשה הצדדים כלל לא התנהלו לפי ההסכם. גם לא הובהר אֵילו נזקים יִגרמו לדלק בשל חשיפת הנתונים על-פי פסק הדין החלקי, שכן מדובר בעלויות הסולר לדלק לפני שלוש שנים ויותר, אשר תימסרנה בכפוף להתחייבות רזגל להשתמש בהן בסודיות ולצרכי ההליך בלבד. על כל פנים, טוענת רזגל, תוכל דלק להעלות את טענותיה בבקשה זו במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי לכשיינתן בבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

8.לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים, ולמקרא פסק הדין החלקי של בית המשפט המחוזי, סבורני כי דין הבקשה להתקבל. "ההנמקה היא חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין, אשר נועדה לסייע לשופט לבחון את טענות הצדדים ולגבש את החלטתו, לאפשר לצדדים להבין את היסודות עליהם עומד פסק הדין וכן לאפשר לבית המשפט שלערעור לבקר את פסק הדין, במידת הצורך [...] יתר על כן, במקרה בו הוציאה הערכאה הדיונית תחת ידיה פסק דין שאינו מנומק דיו, יש בכך כדי להוות שיקול למתן רשות ערעור"

(רע"א 10141/07 חברת עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ נ' מפרק חברת י. זקן מפעלי בניה בע"מ , פסקה 22 (2.6.2008)). פסק הדין החלקי דן בטענות שונות על פרשנות ההסכם בין הצדדים, ואף בפרשנותו של סעיף 4(ג) להסכם. אך לא נמצא בו דיון בנוגע למחלוקת על פרשנותו של המונח 'מחיר עלות' , כפי שזו עולה מסיכומי הצדדים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, והוגדרה בהחלטה מיום 14.5.2014. אמנם, ניתן למצוא בפסק הדין החלקי אמירות שונות, בהן מתייחס בית המשפט המחוזי כבדרך אגב למונח 'מחיר עלות'

כאל עלות בפועל. ברם, אין בכך כדי לעמוד בחובת ההנמקה המוטלת על בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי יש לבחון את הצמדתה של 'הנחת המסגרת' על-פי האמור בסעיף 4(ג) להסכם, והחליט להעתר לסעד שנתבקש לגבי מסירת הנתונים. אכן, די גם בהנמקה קצרה, אך זאת כל עוד "ניתן יהיה ללמוד ממנה על התייחסותו של בית המשפט קמא לטענות הצדדים ועל הבסיס להכרעתו בטענות אלה" ( שם , בפסקה 23) ; בייחוד כאשר עסקינן בנושא אשר בהחלטה קודמת הוגדר כשנוי במחלוקת.

9.אשר על כן, החלטתי לקבל את בקשת רשות הערעור, לדון בה כבערעור, ולהחזיר את הדיון על פרשנות המונח 'מחיר עלות' בהקשר הנדון לבית המשפט המחוזי, אשר יחליט כחכמתו בשאלה הפרשנית ובעניין האופרטיבי הנגזר מכך. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.