רע"א 4164/07 אחים טבקול בע"מ נ. החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ

1.

המבקשת ביקשה מבית המשפט המחוזי כי ימנה מומחה בגדר ההליך המתנהל בינה לבין המשיבה. בעיקרון הסכימה אף המשיבה למינוי מומחה. בין בעלות הדין נתגלעה מחלוקת האם ראוי שהמומחה ייתן חוות דעת במספר נקודות נוספות על אלה המוסכמות. המבקשת ביקשה שכך ייעשה, בעוד שהמשיבה התנגדה. בית משפט קמא הכריע לטובת המבקשת. משמע, המומחה נתבקש לחוות דעתו גם בנוגע למספר נקודות שביקשה המבקשת, ושלגביהן הייתה התנגדות של המשיבה. המומחה הגיש את חוות דעתו. משנדרשו בעלי הדין להגיש תצהירי חקירה ראשית הגישה המבקשת חוות דעת של מומחה מטעמה לגבי אותן נקודות נוספות, אשר באשר להן היא שדרשה כי המומחה מטעם בית המשפט יחווה דעתו. המשיבה דרשה לפסול את חוות הדעת של המומחה מטעם המבקשת. בית המשפט המחוזי נעתר למשיבה. על כך בקשת רשות הערעור.

2.

למצער, מנועה המבקשת מלהגיש חוות דעת מטעמה באותן נקודות שהיו במחלוקת. אין לקבל במצב המתואר שבעל הדין שביקש את מינוי המומחה, ואשר דרש שהלה יתייחס לנקודות מסוימות ודרישתו נענתה על ידי בית המשפט, יהא רשאי להגיש חוות דעת מטעמו הוא (ע"א 2688/95 פנחס נ'

כרם מהנדסים , פ"ד נ(5) 742, 745 (1997). אילו הוּתר הדבר היה בכך כדי לחתור תחת המטרה של מינוי מומחה מוסכם. הרי מצידה של המבקשת הייתה הסכמה למינויו של המומחה ואין היא יכולה לסגת מאותה הסכמה, בוודאי לא לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו. יוער, כי אין צורך להידרש לשאלה מה הייתה ההכרעה הנכונה אילו ביקשה המשיבה להגיש חוות דעת של מומחה משלה.

3.

המבקשת טוענת כי המועדים הרלוונטיים, כולל זה של החלטת בית המשפט למנות מומחה, היו לפני החלפתן של תקנות 129 ו-130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בתיקון שנכנס לתוקפו ביום 30.6.05 (תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, ק"ת 658). אין צורך להידרש לסוגיה זו. בין אם חלות התקנות הישנות ובין אם החדשות, מנועה המבקשת מלהגיש חוות דעת מטעמה היא.

4.

לפיכך, הנני דוחה את הבקשה לרשות ערעור בלא שנדרשת תשובה.