פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
417/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
גרגור חיים ליזרוביץ
נ ג ד
המשיב:
בנק איגוד לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז מיום 19.12.2013 בת"א 33373-06-13 שניתנה על ידי כבוד השופט ע'
גרוסקופף
בשם המבקש:
עו"ד גיל דחוח;
עו"ד גלית רוטנברג
בשם המשיב:
עו"ד יאיר ליבוביץ;
עו"ד עירית קרלמן
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (השופט פרופ' ע' גרוסקופף ) בת"א 33373-06-13 מיום 19.12.2013, בה נדחתה בקשתו של המבקש לזימונו לעדות של רו"ח יניב בוכניק בכובעו כנאמן על נכסיו של מר סביון משפטי.
1.
כנטען בבקשה, מר סביון משפטי ביצע הונאת "פונזי". המבקש טוען כי הוא אחד מקורבנותיו של תרגיל העוקץ. המבקש יחד עם תובעת נוספת הגישו בבית המשפט המחוזי תביעה כנגד המשיב, בנק איגוד לישראל בע"מ, בטענה שעיקרה כי הבנק שיתף פעולה עם מר סביון משפטי. לקראת דיוני ההוכחות שעתידים להתקיים בראשית חודש מרץ 2014, ביקשו המבקש והתובעת הנוספת לזמן את רו"ח יניב בוכניק בכובעו כנאמן על נכסיו של מר סביון משפטי, למתן עדות. הבקשה נומקה בכך שבמסגרת תפקידו ביצע רו"ח בוכניק חקירה ואף הגיש דו"ח בעניין וכי יש בחומרים הגולמיים שנתפסו ועובדו במסגרת תפקידו כדי לסייע בביסוס התביעה. המבקש הדגיש כי אין בידו אפשרות להגיע אל החומרים הגולמיים ששימשו את רו"ח בוכניק לצורך כתיבת הדו"ח, והדרך היחידה לעשות כן היא לזמנו לעדות שבמסגרתה יעיד על פעולות החקירה שבוצעו על ידו וישיב לשאלות אודות החומרים הגולמיים. יוער כי בקשה לחשיפת החומרים הגולמיים נדחתה בשעתו על ידי בית משפט של פירוק. בהחלטה מושא הבקשה שלפני, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לזימונו של רו"ח בוכניק לעדות בנימוק כי "רו"ח בוכניק מונה כנאמן על נכסי סביון לאחר התרחשות האירועים העובדתיים נשוא התובענה ואינני רואה כל צורך בהעדתו במסגרת תובענה זו".
כנגד החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבכותרת.
2.
ביום 11.2.2014 הוריתי למשיב להגיש תשובתו לבקשת רשות הערעור. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כבערעור ולקבלו באופן חלקי, במובן זה שהבקשה לזימונו של רו"ח בוכניק תוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך השלמת הנמקה.
3.
ככלל, לאור שיקולי מדיניות שונים, בית משפט זה לא ייטה להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית בדבר סדרי הדיון ובכלל זאת זימונם או אי זימונם של עדים. לערכאה הדיונית מסורה פררוגטיבה רחבה בעניין זה. משכך, לא ראיתי מקום לקבוע כל קביעה שהיא בשאלה האם צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו בדבר היעדר צורך בזימונו של רו"ח בוכניק. ודוק, דומני כי הנמקתו של בית המשפט המחוזי חסרה ומשום כך החלטתי להשיב את ההחלטה להשלמת הנמקה על ידי הערכאה הדיונית.
4.
העובדה שרו"ח בוכניק מונה לאחר האירועים העובדתיים מושא התביעה שהגישו המבקש והתובעת הנוספת, אינה הופכת את עדותו לבלתי רלבנטית בהכרח. יודגש, אינני קובע כי עדותו של רו"ח בוכניק רלבנטית וזהו עניין לערכאה הדיונית לקבוע בו. ברם, עצם העובדה כי רו"ח בוכניק מונה לאחר האירועים העובדתיים מושא כתב התביעה, היא כשלעצמה אינה מספיקה לקבוע כי עדותו אינה רלבנטית שכן אפשר כי יתברר שיש בידי רו"ח בוכניק מידע חשוב שהגיע לידיו במסגרת חקירתו ויש בו כדי להועיל למבקש להוכיח תביעתו.
5.
יודגש, אין באמור משום הבעת עמדה לפיה עדותו של רו"ח בוכניק רלבנטית או לא. כמו כן, איני קובע דבר לגופה של שאלה האם יש להיעתר לבקשה לזימונו של רו"ח בוכניק למתן עדות אם לאו, ובמידה שתותר העדתו, האם יש להתיר למבקש לחקור אותו אודות החומרים הגולמיים.
6.
לפיכך, הערעור מתקבל באופן חלקי, במובן זה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי מוחזרת להשלמת הנמקה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באדר א' תשע"ד (19.2.2014).
ש ו פ ט