פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
417/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
Federal Court of Australia
2. אלי ספטון
3. ישראל זמיר
4. שאול ענתבי
בקשה לרשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט
י' אטדגי
)
מיום 23.12.2018 בע"א
75450-10-18
בשם המבקשת:
עו"ד יהושע חורש;
עו"ד גלעד כ"ץ;
עו"ד
שירה רביבו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט י' אטדגי ) מיום 23.12.2018 בע"א 75450-10-18, בה נדחתה בקשת המבקשת (להלן: הבנק ) לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בתל אביב (השופט א' צימרמן ) מיום 24.10.2018 בחד"א 18657-05-17. יחד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה
לעיכוב ביצוע.
2.
המשיב 1 (להלן: בית המשפט האוסטרלי ) הגיש לבית משפט השלום בקשה לחייב את הבנק להציג בפניו שורה של מסמכים (להלן: המסמכים ) הנצרכים לחקירתם של המשיבים 4-2, באמצעות הממונה לביצוע חיקור הדין עו"ד דוד חזקיה (להלן: עו"ד חזקיה ), במסגרת הליכים שמנהל נציב המס באוסטרליה ואשר למשיבים קיימת זיקה להליכים אלו. בית המשפט נעתר לבקשה, אשר הוגשה בהתאם להוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק העזרה המשפטית ), בקבעו כי הבנק לא הציג כל טענה של ממש שתעמוד מול הטעמים לגילוי המסמכים בענייננו.
3.
על החלטה זו הגיש הבנק ערעור לבית המשפט המחוזי ועמו בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בבקשתו לעיכוב ביצוע טען הבנק, בין היתר, כי יגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע שכן אז יתייתר הערעור שנסוב אף הוא על ההוראה בדבר גילוי המסמכים. בהחלטתו מיום 23.12.2018 בבקשה לעיכוב ביצוע, איזן בית המשפט בין השיקול של קידום ההליכים לפי חוק העזרה המשפטית לבין השיקול שלא לייתר את הערעור, ובהתאם לכך הורה כי המסמכים יועברו בנאמנות לידי עו"ד חזקיה שלא יעשה בהם כל שימוש עד למתן פסק דין בערעור.
4.
על החלטה זו הוגשה הבקשה לרשות ערעור שלפני, שבצידה כאמור בקשה לעיכוב ביצוע שעניינה זהה. טענות הבנק, בעיקרן ובתמצית, הן שהעברת המסמכים לידי עו"ד חזקיה מעמידה אותו בניגוד עניינים נוכח העובדה שהוא מייצג את בית המשפט האוסטרלי בערעור שמתנהל אודות המסמכים וכי ההחלטה בדבר העברת המסמכים סותרת את ההלכות שנקבעו בפסיקה בנוגע למידע שמסירתו תסכל את מטרת הערעור.
אחר העיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. הלכה היא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). חריג לכלל זה (שגם הוא אינו החלטי)
הוא מצב בו הלכה למעשה אם לא יעוכב פסק הדין לפני ההכרעה בערעור, לא יהיה ניתן לממש את ההכרעה הסופית אם יתקבל הערעור. במצב זה, נדרש המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, שיש לערעור סיכוי להתקבל; והשני, שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, היינו שהנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי-היעתרות לבקשתו לעיכוב ביצוע עולה על הנזק שייגרם למשיב כתוצאה מהיעתרות לה (ע"א 9784/05 עיריית תל אביב-יפו נ' גורן , פסקה 5 (1.12.2005).
בענייננו המתווה שנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ולפיו עו"ד חזקיה לא יעשה כל שימוש, לרבות עיון, במסמכים שיועברו לו על ידי הבנק מוביל למסקנה לפיו לבנק לא יגרם כל נזק מעצם העברת המסמכים, ובוודאי שלא מדובר בנזק בלתי הדיר כטענתו. על כן, לא מתקיימים התנאים הדרושים להעתרות לבקשה.
5.
נוכח חששו של הבנק, ולמען הסר ספק, מובהר בזאת כי על עו"ד חזקיה להחזיק במסמכים בנאמנות, מבלי לעיין בהם או לעשות בהם כל שימוש אחר, הוא או אחרים, עד להכרעה בערעור.
6.
סוף דבר: הבקשה נדחית וממילא נדחית עמה אף הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ד בשבט התשע"ט (20.1.2019).
ש ו פ ט