רע"א 4194/02 תנועת הליכוד ישראל נ. לב חלאבין

1.ועדת הבחירות של המבקשת, תנועת הליכוד בישראל (להלן גם: תנועת הליכוד או הליכוד), קבעה, כי יושב-ראש התנועה, ראש-הממשלה אריאל שרון, ימליץ - ללא שייערכו בעניין זה בחירות - על רשימת נציגי הליכוד לקונגרס הציוני העולמי, העתיד להתכנס בתאריך 17.6.02, ולוועידת הליכוד העולמי. המועד האחרון להגשת רשימת המועמדים מטעם הליכוד לכינוסים אלו נקבע לתאריך 22.5.02 בשעה 12:00.

המשיבים 3-1, חברי תנועת הליכוד, הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה למתן צו זמני, אשר ימנע מתנועת הליכוד מלהגיש את רשימת הנציגים מטעמה לקונגרס הציוני העולמי ולוועידת הליכוד העולמי, וזאת, כל עוד לא יובא אופן בחירתם של הנציגים מטעם הליכוד להכרעת מרכז הליכוד. בבקשתם טענו המשיבים 3-1, כי הדרך שנקבעה לבחירת הנציגים - המלצת ראש-הממשלה - איננה ראויה, מכיוון שאין היא נותנת ביטוי דמוקרטי לרצונם של חברי הליכוד, וכי המבקשת מתעלמת מהחלטת בית-הדין העליון של הליכוד משנת 1997, אשר קבע -

יש לנו הסמכות להורות לכנס ישיבת מרכז התנועה ולהביא בפניו הצעה לגבי דרך בחירת נציגי התנועה להסתדרות הציונית ולוועידת הליכוד העולמי... יש לקיים ישיבת מרכז בנושא תיקוני החוקה תוך 12 חודש.

עוד טענו המשיבים 3-1, כי תנועת הליכוד התעלמה בעניין זה גם מהחלטת בית-הדין העליון של הליכוד מתאריך 15.4.02, שקבעה -

יש להביא את [החלטות] בית-הדין ... ליו"ר המרכז, על-מנת שהוא יעלה את הנושא לדיון והחלטה במרכז הליכוד במועד המתאים, כפי שהוא יקבע בתיאום עם יו"ר התנועה.

2.בית-המשפט המחוזי נתן את החלטתו בבקשה למתן צו זמני בשעות הבוקר בתאריך 12.5.02. בהחלטתו קיבל בית-המשפט המחוזי את בקשתם של המשיבים 3-1, וקבע כי תנועת הליכוד תימנע מלהגיש את רשימת הנציגים מטעמה, אלא-אם יובא אופן בחירת הנציגים להכרעת מרכז הליכוד, המתכנס בתאריך 12.5.02. בית-המשפט המחוזי ציין, כי הגם שמודע הוא לקשיים המעשיים שבקיום דיון במרכז הליכוד בנושא שלא הונח על סדר-יומו של המרכז בדרך הראויה ומבעוד מועד, עדיין אין בכך כדי לייתר את חובתם של תנועת הליכוד והפועלים מטעמה למלא אחר הוראת בית-הדין העליון של התנועה, שניתנה כבר בשנת 1997.

3.מרכז הליכוד לא דן בנושא בחירתם של נציגי התנועה בהתכנסותו בתאריך 12.5.02, ותנועת הליכוד הגישה בקשה זו למתן רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי. טענתה הייתה, כי בית-הדין העליון של תנועת הליכוד לא קבע את המועד המדויק שבו יש להעלות את הנושא לדיון, ועל-כן טעה בית-המשפט המחוזי כאשר הורה כי יש להעלות את עניין בחירת נציגי התנועה בפני כינוס מרכז הליכוד שנקבע לתאריך 12.5.02. עוד טענה המבקשת, כי הסדרת אופן בחירתם של הנציגים לקונגרס הציוני העולמי ולוועידת הליכוד העולמי מחייבת הליכי חקיקה בהתאם להליך הקבוע בחוקת הליכוד, אלא שלא ניתן היה לקיים הליכים אלו בטווח הזמן שבין מתן החלטת בית-המשפט המחוזי ועד לכינוס מרכז הליכוד, אשר נערך באותו יום; וכי בית-הדין העליון של הליכוד נמנע מלהורות על העלאת נושא בחירת הנציגים בישיבת המרכז שנקבעה לתאריך 12.5.02 מהטעמים הללו ממש. המבקשת ציינה עוד, כי אין בחוקת הליכוד הוראה המתייחסת לדרך בחירת נציגי הליכוד לקונגרס הציוני העולמי.

מנגד, המשיבים 3-1 התנגדו למתן רשות ערעור, ותמכו את יתדותיהם בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

4.לאור נסיבות העניין, הוריתי לצרף כמשיבים לבקשה את ההסתדרות הציונית העולמית - שהקונגרס הציוני העולמי הוא המוסד העליון שלה - ואת תנועת הליכוד העולמי. צדדים אלו נתבקשו להודיע, אם ניתן להאריך את המועד להגשת רשימת המועמדים מטעם תנועת הליכוד.

תנועת הליכוד העולמי הודיעה בתגובתה כי היא סבורה שיש להשאיר את החלטת בית-המשפט המחוזי על-כנה. תנועת הליכוד העולמי הוסיפה כי בעקבות החלטת בית-הדין העליון של התנועה, אימצה התנועה כבר בשנת 1997 בתקנונה הוראות המסדירות את אופן בחירת נציגי התנועה לקונגרס הציוני, לרבות נציגי המבקשת; כי בהחלטה על קבלת הוראות אלה השתתפו נציגי תנועת הליכוד בישראל והסכימו לה; וכי תנועת הליכוד בישראל כפופה לתקנון הליכוד העולמי בכל הקשור לבחירת הנציגים.

ההסתדרות הציונית העולמית הודיעה, כי אף לאחר ששקלה את נסיבות המקרה המיוחדות, הגיעה למסקנה כי אין באפשרותה להאריך את המועד להגשת רשימת המועמדים.

5.על רקע זה, דומה שאין מנוס מדחיית הבקשה למתן רשות ערעור.

החלטת בית-המשפט המחוזי הושתתה על הצורך לקיים את החלטת בית-הדין העליון של תנועת הליכוד, שהורה על הבאת אופן בחירת נציגי התנועה להכרעת מרכז הליכוד. ואומנם, המבקשת מסכימה אף עתה, כי מוטלת עליה החובה למלא אחר החלטת בית-הדין העליון. אלא שטענת המבקשת היא, שהחלטת בית-הדין העליון לא חייבה לקיים דיון בנושא בחירת נציגי התנועה לקונגרס הציוני העולמי ולוועידת הליכוד העולמי דווקא בישיבת המרכז שהתקיימה בתאריך 12.5.02, וכי מועד זה לא היה המועד המתאים.

ברם, על-מנת שלא לרוקן מתוכן את החלטת בית-הדין העליון של תנועת הליכוד, ברי כי מן הדין היה להורות על העלאת הנושא לדיון בפני מרכז הליכוד כבר בתאריך 12.5.02. שהלוא המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים נקבע לתאריך 22.5.02.

יוער עוד, כי יש לדחות בהקשר זה את טענת המבקשת שלפיה יש לפרש את הוראת בית-הדין העליון באורח שונה. זאת, למצער מן הטעם שהמבקשת לא חלקה על כי פתוחה הייתה בפניה הדרך לעתור בעצמה לבית-הדין העליון של הליכוד על-מנת שיקבע מפורשות כי ההוראה להביא את עניין בחירת הנציגים בפני מרכז הליכוד אינה מחייבת לעשות כן ביחס למרכז שכונס בתאריך 12.5.02. דרך זו פתוחה בפני המבקשת גם עתה.

בנסיבות אלו, ומשאף תנועת הליכוד העולמי ציינה את הסתייגותה ממחדליה הרבים של תנועת הליכוד בישראל בנושא זה, אין עילה להתערבות בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.