רע"א 4195/18 יהודית כהן נ. אלכסנדר אורן בע"מ

1.

בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ל' ביבי ) בת"א 37447-04-17 מיום 30.4.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשות למחוק על הסף חלק מרכיבי התביעה שהוגשה נגדם.

2.

המשיבות הגישו תביעה כספית נגד כמה נתבעים, ביניהם המבקשות. יסודה של התביעה בהסכם בוררות שנחתם בין חלק מן המעורבים ובפסק בוררות שניתן על-פיו; המבקשות אינן חתומות על ההסכם הזה, ופסק הבוררות אינו מכוון כלפיהן. לפיכך, ביקשו המבקשות כי הסעדים שבכתב התביעה שמקורם בהסכם הבוררות – יידחו על הסף, ככל שהם מכוונים כלפיהם.

3.

המשיבות הבהירו מצדן, הן בכתב הן בדיון שהתקיים בעל-פה, כי לא הייתה כוונה לתבוע מן המבקשות לקיים את פסק הבוררות. כוונת המשיבות בכתב התביעה היא שהמבקשות אחראיות בנזיקין לכך שפסק הבוררות לא בוצע; וכי הנזק שנגרם הוא אי-תשלום הסעדים שנפסקו בפסק הבוררות, כך שיש חפיפה בין הסכום שנפסק בפסק הבוררות, לבין הנזק שנגרם מהתנהלותן של המבקשות.

4.

לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, שעסק בין היתר בסוגיה זו, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה. בית המשפט קיבל את הטענה העקרונית של המשיבות, לפיה ניתן לתבוע בנזיקין מי שאינו צד להסכם בוררות, אך בהתנהלותו גרם להפרת ההסכם הזה. בית המשפט אמנם פקפק בטענת המשיבות, שלפיה יש חפיפה בין סכום הנזק שנובע מהתנהלות כזו לסכום הכולל שנפסק בהסכם הבוררות, וכמו כן הביע הסתייגות מסוימת מן האופן שבו נוסחו הסעדים המבוקשים והטיעון שבבסיסם בכתב התביעה; ברם, בהינתן הפסיקה הנוגעת לסילוק על הסף, קבע כי אין הצדקה לדחות את התביעה בשלב זה נגד המבקשות בקשר לרכיבי התביעה המדוברים, ויש לברר את הדברים לגופם.

5.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי. בבקשה נטען כי גם אם תתקבל טענת המשיבות, שלפיה העילה נגד המבקשות היא עילה נזיקית, הרי שאין לה יסוד. להתנהלות הנטענת של המבקשות בקשר לנכסים שבהם עוסק פסק הבוררות, אין קשר לכך שהסכומים שנקבעו בו לא שולמו במלואם. לפיכך, גם אם תתקבלנה טענות המשיבות בקשר להתנהלות המבקשות, הדבר לא יקים עילת תביעה כלפיהן.

6.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מבלי להידרש לתשובה מאת המשיבות. אכן, בכתב התביעה יש, לכאורה, בעייתיות מסוימת; גם בית המשפט המחוזי העלה ספקות באשר לטיב ניסוח עילות התביעה כלפי המבקשות. ספקות אלו, שנטענו על-ידי המבקשות במהלך הדיון וגם בבקשה שלפנַי, שמורות להן לגופם של דברים.

7.

יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי השתכנע כי בהתחשב במכלול, אין הצדקה למחוק רכיבים מן התביעה על הסף, ויש לברר את התביעה כולה. כידוע, "שעה שעסקינן בהחלטה דיונית המורה על המשך בירורה של תובענה – הכלל הוא כי התערבותה של ערכאת הערעור תהא מצומצמת למצבים חריגים בלבד, שבהם ההחלטה של הערכאה הדיונית מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין"

(רע"א 7843/15

דוד לובינסקי בע"מ נ' בראל , פסקה 19 וההפניות שם (20.12.2015)). אין זה המצב בענייננו. בית המשפט המחוזי התייחס להיבטים שונים הקשורים למכלול, לרבות הצהרה שהצהירו המשיבות במהלך הדיון בקשר לתביעתן, ופסק דין שניתן בהסכמה כלפי נתבעים אחרים, אשר עלול לייתר בסופו של דבר את הדיון בבקשה. יש להתחשב גם בכך שהעתרות למבוקש לא תסלק לחלוטין את התביעה כלפי המבקשות, והללו יידרשו בכל אופן להמשיך ולנהל את התביעה. ההתחשבות בכלל הרכיבים הללו מלמד, כי אין הצדקה להתערבות ערעורית בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית.

8.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.