רע"א 4196/10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ. נעם קיוול

1.

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט ב' אזולאי ) במסגרתה הוחלט שלא לפסול חוות דעת משלימה שהוגשה מטעם המומחה הרפואי בתחום הנוירולוגיה (להלן: המומחה ).

בית המשפט המחוזי מינה את המומחה למתן חוות דעת בתחום הנוירולוגי. בחוות דעתו הראשונה מיום 17.3.08 קבע המומחה שיש צורך לבצע הערכה נוירו פסיכולוגית מעמיקה בכל הקשור לקוגניציה ולתפקודים אקזקוטייביים, וכן קבע, נכון לאותו שלב, נכות נוירולוגית בשיעור של 10% עקב פגיעה ברקמת המוח באזורים המצחיים והרקתיים. לאור האמור, פנה המומחה למכון הנוירופסיכולוגי בנגב לאבחון טיפול ושיקום – משאבים (להלן: המכון ), בבקשה לבדוק את התפקודים הקוגנטיביים והאקזקוטיביים של המשיב ואת הצורך בטיפול שיקומי וקוגניטיבי. ביום 2.9.08 נתן המומחה חוות דעת משלימה לפיה המשיב זקוק לטיפול שיקומי נוירו פסיכולוגי לתקופה של חצי שנה וכן זקוק הוא לטיפול פסיכולוגי קליני לתקופה של חצי שנה. לאחר השלמת האבחון האמור במכון וטיפול במסגרת היחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום בירושלים (להלן: היחידה הנוירופסיכולוגית ), הגיש המומחה חוות דעת משלימה נוספת (להלן: חוות הדעת המשלימה ), במסגרתה קבע כי קיימת ירידה במודעות, חוסר יוזמה, קונקרטיות חשיבתית ואיטיות בתהליכי ההתארגנות, הקשורים בנזק של האונה הפרונטלית וכי הסימפטומים לא השתפרו לאחר חצי שנה של טיפול נוירו פסיכולוגי. לאור האמור העריך המומחה את נכותו של המשיב כתוצאה מהנזק המוחי בשיעור של 20%.

2.

המבקשים הגישו בקשה לפסילת חוות הדעת המשלימה מן הטעם שהמומחה לא ראה את המשיב פעם נוספת בטרם נתן את חוות דעתו המשלימה, והסתמך על ממצאים שהועברו אליו בלי להפעיל שיקול דעת מקצועי תוך התרשמות ישירה ממצבו של המשיב. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם. מכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

3.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי "בשלב זה" אין מקום לפסול את חוות הדעת המשלימה. נקבע כי המומחה העריך, עוד במסגרת חוות דעתו הראשונה ובטרם נעשתה הערכה נוירו פסיכולוגית מעמיקה, כי נכותו של המשיב היא בשיעור של 10%. בחוות דעתו המשלימה, השתכנע המומחה – לאור האבחון הנוירופסיכולוגי והטיפול במסגרת היחידה הנוירופסיכולוגית – כי לא חל שיפור גם לאחר טיפול בן חצי שנה. עוד הדגיש בית המשפט בהחלטתו כי למומחה הוצגו שאלות הבהרה בהן נשאל, בין השאר, אם לצורך חוות דעתו המשלימה נפגש עם המשיב, על סמך אילו ממצאים קבע את הערכתו, אילו בדיקות ערך למשיב, מה היו הממצאים באותן בדיקות, אילו מסמכים עמדו לפני בעת עריכת חוות הדעת המשלימה וכיוצא באלה. "בנסיבות אלו" – כך נקבע – "לא ניתן לקבוע בשלב זה כי יש הצדקה לפסילת חוות הדעת". על רקע האמור ובהתחשב בכך ששאלות ההבהרה שהופנו למומחה טרם נענו – לא מצאתי עילה לשנות מהחלטת בית המשפט קמא.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.