פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4211/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשת:
ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית
בע"מ
נ ג ד
המשיב:
אליסף אלאל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק עא
063123-10-20 שניתן ביום 10.05.2021 על ידי כבהוד השוטים א' קולה, ע'
טאהא ות' שי ניסים
בשם המבקשת:
עו"ד י' שוסהיים
החלטה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטים א' קולה ו- ע' טאהא והשופטת ת' נסים שי ), שקיבל ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט א' טל ), וקבע כי האירוע הנדון בתביעה הוא "מאורע" כמשמעותו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים או החוק ).
1.
המשיב, נהג משאית במקצועו, הגיש לבית משפט השלום תביעה לפי חוק הפיצויים וטען כי נפגע בתאונת דרכים ביום 5.9.2016. בכתב התביעה טען המשיב כי נפגע עת שהחליף גלגל עם נקר בצד הדרך וכתוצאה מהחלפת הגלגל, ובתצהיר נסיבות שהגיש לבית המשפט טען כי "אני עמדתי בשול הדרך בכביש להחלפת גלגל עם נקר, ונתפס לי הגב עת החלפת הגלגל". עוד נטען בכתב התביעה כי לאחר שלושה ימים, ביום 8.9.2016, המשיב הובהל לטיפול רפואי לאחר שהתגברו כאביו והוא אובחן כסובל מכאבי גב תחתון שמקרינים לרגל ימין, תנועתיות עמוד שדרה מוגבלת ותחושה ירודה בחלק החיצוני של שוק וירך ימין. נטען כי המשיב נעדר מעבודתו לתקופה של שלושה חודשים ובעקבות התאונה נזקק לעזרה בבית ולסיעוד. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית והוגשה בקשה למינוי מומחה. הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, אך בשל האיחור שבהגשת התביעה לא שולמו למשיב דמי מחלה.
2.
בית משפט השלום התרשם מאמינותו של המשיב וקבע כי המשיב הרים את הנטל והוכיח את נסיבות התרחשות התאונה להן טען, וזאת חרף הסתירות הקלות הקיימות בגרסתו. בשל כך נקבע כי "במהלך פעולת החלפת גלגל משאית שארכה כשעה או לאחריה החל התובע (המשיב – י"ע) לחוש בהדרגה כאבים בגבו". עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת המבקשת-המבטחת לפיה אין מדובר ב"מאורע" במשמעותו בהגדרה הבסיסית של המונח "תאונת דרכים" (" מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"). לעניין זה נקבע כי על "מאורע" להיות "תאונתי", קרי פתאומי וחד פעמי, ונדרש כי יתקיים אירוע ספציפי מובחן מבחינת מקום וזמן.
בית המשפט עמד על הגישה בפסיקה שאינה מכירה בנזק שנגרם לאורך זמן כתוצאה משימוש ברכב מנועי, וקבע כי הכרה בנזק כאמור עלולה להביא להכללתם של מקרים רבים במסגרת החוק בניגוד למטרתו. במקרה דנן, לא ניתן להגדיר כ"מאורע"
כאבים שהחלו באופן הדרגתי ובלתי מובחן במהלך שימוש מוכר של החלפת גלגל במשאית שארך כשעה, כשם שלא ניתן להגדיר כ"מאורע" כאבים שהחלו באופן הדרגתי במהלך נהיגה של שעה ברכב.
3.
ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל בו במקום. בית המשפט קבע כי החלפת גלגל מטיבה ומטבעה, בוודאי כשעסקינן בהחלפת גלגל של משאית, מהווה אירוע חריג המצריך שימוש בכוח. החלפת הגלגל במקרה דנן בהחלט עונה על ההגדרה של "התרחשות המהווה יחידה בפני עצמה", וממילא עונה להגדרת "מאורע" שבחוק הפיצויים. עוד צוין כי אין נפקא מינה אם מדובר ב תפיסת הגב תוך כדי החלפת גלגל או שמא ב כאבים בגב תוך כדי החלפת גלגל גם אם פעולת ההחלפה נמשכה כשעה, וכי יש הבדל מהותי בין כאבי גב שאירעו במהלך נסיעה ארוכה לבין כאבים שמקורם בהחלפת גלגל. בית המשפט המחוזי החזיר אפוא את הדיון לבית משפט השלום על מנת לברר את סוגיית הנזק.
4.
על רקע זה הוגשה הבקשה שלפניי, שבבסיסה טענת המבקשת כי אין לראות באירוע מושא המקרה דנן כ"מאורע" לצורך הגדרת "תאונת דרכים" שבחוק הפיצויים. לשיטתה של המבקשת, הכרה באירוע כתאונת דרכים מרחיבה באופן שגוי את הגדרת המונח, בניגוד למגמה הניכרת בשנים האחרונות בפסיקתו של בית משפט זה לצמצם את גדר המקרים עליהם חל החוק. המבקשת טענה כי בית המשפט המחוזי שגה במסקנתו בשל כך שעירב בין שני יסודות שונים שבהגדרת תאונת דרכים – יסוד ה"מאורע" ויסוד ה"שימוש". המבקשת אינה חולקת על כך שנעשה שימוש ברכב מסוג "טיפול דרך", אך מדובר ביסוד שונה ונפרד מיסוד ה"מאורע", שאינו יכול להיות שרשרת אירועים קטנים, בבחינת "מיקרוטראומה". לטענתה, המשיב לא הצביע על אירוע חריג ופתאומי שבעקבותיו החלו כאבי הגב ואירע במהלך או אגב השימוש ברכב המנועי, קרי החלפת הגלגל. לכן, אין מדובר לשיטתה ב"תאונת דרכים".
5.
לאחר עיון בפסקי הדין של הערכאות קמא ולמקרא הבקשה, מצאתי כי דינה להידחות.
שוב ענייננו בשאלה אם אירוע מסוים עונה להגדרת "תאונת דרכים" שבחוק הפיצויים, עליה נשתברו קולמוסים רבים. אציין כי טענות המבקשת נוגעות בעיקרו של דבר ליישום הדין על נסיבות המקרה הפרטני, כך שספק אם קיימת עילה להביא את הנושא בפני בית משפט זה במסגרת ערעור נוסף, לאחר ששתי ערכאות כבר הכריעו בעניין (ראו והשוו
רע"א 2820/20 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' המרכז הזאולוגי תל אביב , בפסקה 5 (20.5.2020) ). עם זאת, מאחר שהמקרה נוגע לשאלה של הגדרת תאונת דרכים, כשזו הפעם רכיב ה"מאורע" שבהגדרה הבסיסית הוא שבמוקד הדיון, מצאתי לנכון להידרש בקצרה לטענות המבקשת.
6.
כאמור, ענייננו בהגדרה הבסיסית לתאונת דרכים שבחוק הפיצויים שלפיה "תאונת דרכים" היא " מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה ". כפי שצוין על ידי בית משפט השלום, במעט המקרים שנדרשו ליסוד ה"מאורע" בספרות ובפסיקה (בעיקר בערכאות הנמוכות), דובר על מאורע פתאומי וחד פעמי (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים 118 (מהדורה חמישית, 2020) (להלן: ריבלין ); ת"א (שלום נצ') 275/84 נחלת מושבי הגליל אגודה שיתופית חקלאית
נ' חליחל חליל בן חאלד , פ"ד תשמ"ה(2) 19, בפסקה 3); ת"א (מחוזי ת"א) 1189/90 שמואליאן נ' אסמד בע"מ , חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים –
הפסיקה והדין 6 1862, 1863-1862 (מיכאל צלטנר עורך) (1998) (להלן: צלטנר ) ) . עוד נקבע כי "מאורע" הוא "התרחשות המהווה יחידה בפני עצמה, להבדיל מהליך הדרגתי וממושך המורכב מגורמים שונים" (יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 194-193 (מהדורה רביעית, 2013) (להלן: אנגלרד ); רע"א 8061/95
עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , בפסקה 28 (25.11.1996)).
כך, בת"א (מחוזי חי') 943/91 אבישי נ' הפניקס הנזכר אצל ריבלין (בעמ' 115), נקבע מפי השופט ש' ברלינר כי צריך שיהיה בנמצא "אירוע" הניתן לזיהוי ואבחון "בנפרד ממהלך הדברים לפניו ואחריו..." ( צלטנר , 1458). עוד נקבע שם, כי קפיצת רכב על פני גבשושית והגבהה בכביש המביאה לנזק גופני (כגון התפרצות ממשית של כאבי גב) – נכנסת בגדר תאונת דרכים, אך נזק הנוצר כתוצאה ממיקרוטראומות מתמשכות עקב שעות נהיגה רבות, בלא קשר לאירוע מסוים שארע במהלך השימוש ברכב – לא יהווה עילה להענקת פיצוי מכוח החוק. עוד אציין כי לשיטתו של אנגלרד ,
"הפתאומיות הנדרשת נוגעת
לאירוע
הקשור
לשימוש ברכב, ולאו דווקא
להופעת
הכאב
או
המחלה" ( שם , עמ' 194).
7.
איני רואה להרחיב בסוגיה של נזק שנגרם כתוצאה משימוש ברכב מנועי באופן מצטבר ומתמשך ובמיקרוטראומות, לגביהם הובעה עמדה כי הם אינם עולים כדי "מאורע" כמשמעותו בחוק הפיצויים ( ריבלין , עמ' 119-118 וראו והשוו ל אנגלרד , עמ' 194-193, וראו גם הפסיקה הנזכרת שם). בענייננו, בית משפט השלום נתן אמון בגרסתו של המשיב וקבע כקביעה עובדתית, כי "במהלך פעולת החלפת גלגל משאית שארכה כשעה או לאחריה החל התובע לחוש בהדרגה בכאבים בגבו". במשרעת שבין נזק שהצטבר ונגרם לאורך זמן, לבין נזק שאירע במקום ובזמן מסוים ובאופן פתאומי, סבורני כי המקרה שלפנינו קרוב לזה האחרון. זאת, גם אם אין בפנינו קביעה עובדתית בנוגע לרגע המדויק במהלך השעה שבו אירע המאורע שגרם לנזק. גם לדידי אין נפקא מינה אם מדובר ב"תפיסת גב" ברגע מסוים או כאבים בגב שנגרמו מהחלפת גלגל של משאית, פעולה שנמשכה כשעה, ומטבע הדברים מצריכה פעולות פיזיות שונות ושימוש בכוח.
אכן, במקרה דנן נוצרת כטענת המבקשת חפיפה מסוימת בין יסוד "המאורע" ליסוד "השימוש", שכן "המאורע" אירע בעת החלפת הגלגל (ה"שימוש"). בכך, אין לדידי, כדי להוביל למסקנה שונה. גם ההיקש שהמבקשת מנסה לעשות מהפסיקה בתחום הביטוח הלאומי וההבחנה בין "תאונת עבודה" ובין "מחלת עבודה" אינו מחדש או מעלה או מוריד לענייננו (ראו: ריבלין , עמ' 119-118), וממילא אינו מוביל לקבלת עמדתה. מה עוד שבמקרה דנן הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וכך עולה ממכתב הביטוח הלאומי מיום 6.9.2018 שצורף לכתב התביעה.
8.
נוכח כל האמור, לא מצאתי כי יש הצדקה לדון בבקשה ב"גלגול שלישי" ולהתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי לפיה ההתרחשות מושא המקרה דנן נחשבת ל"מאורע" כמשמעותו בחוק הפיצויים. אי לכך, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח בתמוז התשפ"א (8.7.2021).
ש ו פ ט