רע"א 4214/02 החברה הכלכלית לירושלים בע"מ נ. שר האוצר

השופט א' ריבלין

1.העותרת מבקשת כי המשיבים 1 ו-2, שר האוצר ושר הבטחון, יעשו שימוש בסמכותם מכוח הוראת השעה הקבועה בסעיף 36(ג)(1) לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: החוק), באופן שהמשיב 1 יכריז על אזורים מסוימים כ"אזורים שנפגעו מפעולות איבה", והמשיב 2 יכריז על פעולות מסוימות כעל "פעולות איבה". נוסף לכך, מבקשת העותרת כי המשיב 1 יכריז על אזורים מסוימים כעל "ישובי ספר" בהתאם לסמכותו לפי סעיף 35 לחוק, וזאת לעניין האירועים הבטחוניים שפרצו בחודש אוקטובר 2000. כל אלה מבקשת העותרת על מנת שיינתן פיצוי כספי לבעלי נכסים באותם אזורים בגין הפסדים, מניעת רווחים ומחמת אי-אפשרות לנצל נכסים כתוצאה מאירועי חודש אוקטובר 2000.

2.העותרת היא חברה ציבורית העוסקת בבנייה של נכסים לתעשייה ולמסחר ובהשכרתם. פעולתה מתרכזת באזור ירושלים, לרבות אזורים שכנים מעבר לקו הירוק, ובהם אזור התעשיה בעטרות. מקומו של אזור התעשיה הזה הפך אותו, כך מסבירה העותרת, ליעד קבוע לפעולות איבה, שהובילו לקריסה כלכלית ולנטישה המונית של בתי עסק באזור. לאלה השלכה ישירה על העותרת, המשכירה, כאמור, נכסים באזור, והיא סבורה כי ראוי שהמשיבים יעשו שימוש בסמכויות המוקנות להם בסעיפים 35 ו-36(ג)(1) לחוק, וזאת כדי לאפשר לבעלי נכסים באזורים אלה לקבל פיצוי מהמדינה, ולו לתקופה קצובה.

3.קבלת פיצוי מכוח הוראת סעיף 35 לחוק בגין נזקים שנגרמו עקב פעולות איבה מותנית בשניים. האחד, כי שר האוצר הכריז על אזור או על ישוב כעל "ישוב ספר" ; והשני, כי נגרם לאזור או לישוב "נזק" כמשמעותו בסעיף 35. קבלת פיצוי מכוח הוראת השעה הקבועה בסעיף 36(ג)(1) מותנית, בין היתר, בשלושה: האחד, קיומו של "נזק איבה", לאמור "נזק שנגרם לגופו של נכס וכן הפסד, מניעת רווח או אי אפשרות לנצל נכס" ; השני, כי "נזק האיבה" נגרם "עקב פעולות ששר הבטחון הכריז עליהן כפעולות איבה" ; והשלישי, כי "הנזק נגרם באזור ששר האוצר... הודיע עליו שהוא אזור שנפגע מפעולות איבה".

עמדת המשיבים היא כי ההוראות עליהן סומכת העותרת אינן מטילות על שר האוצר חובה להכריז על אזורים כעל "ישובי ספר" או להכריז על אזורים מסוימים כעל "אזורים שנפגעו מפעולות איבה". המשיבים מסבירים, כי החלטתו של שר האוצר שלא לעשות, בשלב זה, שימוש בסמכותו להכריז על אזורים מסוימים כעל "ישובי ספר", היא סבירה. זאת, משום שמדובר באירועי מלחמה המקיפים אזורים רבים בארץ, שקשה לאבחן ביניהם לעניין הפגיעה הכלכלית. הם מסבירים גם, כי לגוף הדברים, אפילו היה מוכרז אזור התעשיה בעטרות כ"ישוב ספר" כמשמעותו בסעיף 35 לחוק, לא היה בכך כדי להביא לפיצוי בעלי הנכסים בעטרות בגין נזקים עקיפים שאירעו להם כתוצאה מאירועי חודש אוקטובר 2000. זאת, מאחר שמתן פיצוי בגין "נזק", כאמור בסעיף 35 לחוק, מותנה, בנוסף לעצם ההכרזה על אזור כעל "ישוב ספר", באחד משלושה: נזק שנגרם לגופם של נכסים ; הפסד או מניעת ריווח הנובעים מנזק שנגרם לגוף הנכסים המצויים באזור ; או, לחילופין, חוסר אפשרות מוחלט לנצל נכסים באזור. משלא נתקיים אף לא אחד מהתנאים האלה, כך מסבירים המשיבים, לא נגרם לעותרת "נזק" כהגדרתו בסעיף 35 לחוק, וממילא לא ניתן היה לפצות אותה בגין הפסדיה. באשר לבקשת העותרת כי המשיבים יפעילו את הסמכות הנתונה להם בהוראת השעה שבסעיף 36(ג)(1), סבורים המשיבים, כי לאור המשמעויות התקציביות המשמעותיות הנובעות מהכרזה על אזור כעל "אזור שנפגע מפעולות איבה", הוענק לשר האוצר שיקול דעת רחב באם לעשות שימוש בסמכותו זו.

4.ואכן, אין לקבל את עמדת העותרת, כי הסמכויות שניתנו לשר האוצר בסעיף 35 ובהוראת השעה שבסעיף 36(ג)(1) הן סמכויות שבחובה, וכי הוא חייב להכריז על אזורים מסוימים כעל "ישובי ספר" או על אזורים מסוימים כעל "אזורים שנפגעו מפעולות איבה".

אשר לסמכותו של שר האוצר להכריז על אזורים מסוימים כ"ישובי ספר" מכוח הוראת סעיף 35, הרי שלשון החוק ותכליתו מלמדות כי סמכות זו – אפילו הופעלה –לא הייתה מאפשרת מתן פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לנכסי לעותרת. לשון החוק מורה, כי משלא נגרם נזק ישיר לגופו של נכס המצוי בתחום "ישוב ספר" – ונזק ישיר כאמור לא נגרם כאן – ומשלא נגרם הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק ישיר כאמור, מותנה קיומו של נזק בר-פיצוי בכך שאין אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום "ישוב ספר". תנאי זה גם הוא לא נתקיים. נגרמה אמנם כאן לעותרת פגיעה כלכלית, אך לא נתקיים מצב של אי-אפשרות פיסית לנצל את הנכסים.

תכלית החוק מלמדת, כי הפיצוי שמבקשת העותרת לקבל יוחד לנזקים שנגרמו לנכסים כפועל יוצא של עצם המצאותם ב"ישובי ספר" או ב"אזורי ספר". בענייננו, לעומת זאת, פעולות האיבה שגרמו לנזקיה של העותרת, אינן מיוחדות לאזורי ספר דווקא, אלא מתבצעות הן באזורים רבים ברחבי הארץ, לרבות בלבה. הענקת פיצוי לעותרת בגין נזקים אלה הייתה מחטיאה, אפוא, את המטרה העומדת ביסוד החוק.

5.אשר לסמכות המוקנית לשר האוצר להכריז על אזורים כעל "אזורים שנפגעו מפעולות איבה": הגדרתו של "נזק איבה" היא רחבה ביותר, והכרזה על אזורים כ"אזורים שנפגעו בפעולות איבה" היא הכרזה בעלת השלכה תקציבית משמעותית, עד שאין ספק, כי טרם שבאה הכרזה כזו מצד שר האוצר, חובה עליו להפעיל שיקול דעת רחב ולהביא בחשבון את ההשלכות התקציביות כאמור, את המשאבים העומדים לרשותו על-פי חוק ואת סדר העדיפויות המתבקש. בייחוד כך, מקום בו מתבצעות פעולות איבה נגד המדינה באופן תדיר ובאזורים נרחבים ברחבי הארץ, והנזקים שנגרמים בגינן הם רחבי היקף. לא ניתן, אם כן, לומר, כי החלטתו של שר האוצר לא להפעיל, לפי שעה, את סמכותו ולהכריז על "אזורים שנפגעו מפעולות איבה" היא בלתי-סבירה.

התוצאה היא שדין העתירה להידחות. העותרת תשא בהוצאות המשיבים, בסך כולל של 20,000 ש"ח.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק :

אני מסכים.

ה נ ש י א

השופטת ד' ביניש :

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין.