פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4221/18
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
משרד הבטחון - קצין התגמולים
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת
א'
אלון
)
מיום 16.4.2018 בע"ו
60516-10-17
בשם המבקש:
עו"ד אבינו ביבר;
עו"ד נוי ביבר-ברנע
החלטה
1.
המבקש התגייס לשירות צבאי ביום 11.12.2011, עם פרופיל רפואי 64 שנקבע לו בשל בעיות רפואיות שונות. ביום 13.12.2011 נקבע בבדיקה רפואית שנערכה בבסיס טירונים בו הוצב המבקש, כי הלה כשיר לבצע טירונות בכפוף לפטורים מסוימים. בהמשך, לאחר שהמבקש התלונן בפני רופא היחידה כי הוא סובל בין השאר מחום גבוה ומתחושת חולשה, הוא אובחן במהלך בדיקה רפואית שהתבצעה ביום 4.1.2012, כסובל מסינוסיטיס ומרמת גלוקוז גבוהה בדם. לאחר שהמבקש התלונן על כך שהתגלה לו באמצעות בדיקות עצמיות שערך שיעור גלוקוז גבוה בדם, הוא הופנה ביום 18.1.2012 לבדיקה אצל מומחה בתחום האנדוקרינולוגיה. ביום 19.1.2012 נבדק המבקש במכון לאנדוקרינולוגיה בבית החולים רמב"ם, ובסיום הבדיקה קבע הרופא כי ככל הנראה המבקש סובל מסוכרת מסוג 1. בעקבות תוצאות הבדיקה האמורה, נקבע למבקש פרופיל רפואי 21, וביום 30.4.2012 הוא שוחרר משירותו הצבאי.
2.
ביום 15.2.2012 הגיש המבקש תביעה למשיב בה טען כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת ממנה הוא סובל לבין תנאי שירותו הצבאי שאופיינו בתנאים היוצרים דחק חריג. ביום 25.11.2012 נדחתה תביעת המבקש על ידי המשיב על סמך חוות דעתו של מומחה למחלות פנימיות ואנדוקריניות המשמש כיועץ רפואי מטעם המשיב (להלן: המומחה מטעם המשיב ). המומחה קבע בחוות דעתו האמורה כי לא מתקיים קשר סיבתי בין מחלתו של המבקש לבין השירות הצבאי שלו, וזאת בין היתר לאור אבחנתו כי מחלת הסוכרת החלה לקנן בגופו של המבקש מספר שנים לפני הגיוס, וכי במועד הגיוס המחלה כבר הייתה בשלבה הקליני.
3.
המבקש הגיש ערעור על החלטת המשיב, אשר נדחה ביום 12.9.2017. ועדת הערעורים העדיפה את עמדתו של המומחה מטעם המשיב על פני עמדתם של המומחים מטעם המבקש. בין היתר נקבע כי לא הוכח כל קשר סיבתי או רפואי בין בעיותיו הנפשיות הנטענות של המבקש טרם גיוסו לצבא ולאחר מכן, לבין התפרצות מחלת הסוכרת ו/או בין תנאי שירותו הצבאי של המבקש לבין התפרצות המחלה במהלך תקופת שירותו הצבאי. כן נקבע כי המבקש אף לא הצביע על אירועי דחק פיזיים או נפשיים שיש בהם כדי לעורר את מחלת הסוכרת. כן הוער כי גם לפי חוות דעת המומחה מטעם המבקש, מחלת הסוכרת שממנה סובל המבקש התפרצה בגופו עוד בטרם גיוסו לשירות צבאי.
4.
המבקש לא השלים עם החלטת ועדת הערעורים והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הערעור תוך אימוץ פסק דינה של ועדת הערעורים, בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. בין היתר נקבע כי לפי הוראות סעיף 34(א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959
[נוסח משולב], (להלן: חוק הנכים ), זכות ערעור לבית המשפט קיימת בהליך מעין זה אך ורק בשאלה משפטית , וטענות המבקש אשר לפיהן הוא היה נתון במצב של סטרס קיצוני שגרם להתפרצות המחלה, אינן נכנסות לגדר האמור. כן נדחתה טענת המבקש כי ועדת הערעורים שגתה בעת שלא דנה בשאלת "הגולגולת הדקה", מהנימוק כי גם בשאלה זו נדרשת הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי שהינה שאלה עובדתית.
5.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפני. בבקשה נטען בין היתר כי שגה בית המשפט המחוזי בעת שהחליט לא לדון בטענת ה"גולגולת הדקה" שהעלה המבקש בערעורו, וכי שגה בית המשפט המחוזי בעת שקיבל את עמדת ועדת הערעורים לענין הסטרס הקיצוני, מבלי לדון בחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקש העוסקת בנושא זה. מעבר לכך, הדגיש המבקש בבקשתו כי בית משפט זה לא מתבקש להתערב בקביעה עובדתית של בית המשפט המחוזי, אלא מתבקש להתייחס לטענה משפטית מהותית בדבר אי התייחסותו של בית המשפט המחוזי לשאלת "הגולגולת הדקה" ולחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקש בעניין הסטרס הקיצוני.
6.
לאחר עיון, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן ככלל כאשר מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); רע"א 7715/13 פלונית נ' קצין התגמולים , פסקאות 5-2 לפסק דיני (8.5.2016)). המקרה שלפני אינו מעורר כל שאלה כאמור, חרף הניסיון להציגו ככזה. למעשה, עיקר הטענות המועלות בבקשה הן טענות הנוגעות לקביעות העובדתיות של ועדת הערעורים, ועל כן בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי אין בטענות אלה כדי להקים עילה לערעור לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ח בתמוז התשע"ח (11.7.2018).
ש ו פ ט