רע"א 4267/99 כפיר דייני נ. מדינת ישראל

העוררים, שני אחים, נעצרו על-ידי בית המשפט המחוזי בנצרת עד תום ההליכים נגדם ובית המשפט (כב' השופט א' אמינוף) שקל חלופת מעצר והגיע למסקנה כי אין מקום להורות על חלופה. על כך הערר בפנינו.

נגד העוררים ושניים אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, חבלה בכוונה מחמירה וחבלה במזיד. אחד הנאשמים, דודם של העוררים - אפריים דייני, הואשם אף הוא בעבירת הסחיטה אם כי ללא השימוש בכוח. נאשם אחר, דרור ביטון, נאשם בעבירת סמים ואינו קשור בעבירת הסחיטה.

במועד מאוחר יותר, הוסף לכתב האישום נאשם נוסף בשם איתמר כהן, שנאשם אף הוא בעבירות המיוחסות לעוררים, והוא שוחרר בתנאים על-ידי בית המשפט המחוזי. ערר המדינה לבית משפט זה נדחה.

הסניגור המלומד הדגיש במיוחד אפלייה שנגרמה לטענתו בין העוררים לבין שלושה אחרים, הדוד אפרים דייני, דרור ביטון ואיתמר כהן.

העבירות המיוחסות לעוררים קשות וחמורות הן. התמונה העולה מכתב האישום היא שמדובר בחבורה שחברה יחד לסחוט כספים באיומים, תוך מימוש אותם איומים על ידי שימוש באלימות קשה כנגד בעלים של קיוסק בעפולה ממנו נסחטו - על פי הטענה - מוצרים שונים וכסף. עד כדי כך חשש בעל הקיוסק מנחת זרועם, עד שנמנע מלהתלונן במשטרה ונאלץ לסגור את הקיוסק.

מבחינת חומרת המעשים והעבירות, אין ספק במסוכנותם של העוררים שלא הצליחו להפריך את חזקת המסוכנות שקמה נגדם, מה עוד שקופה של שרצים תלויה להם מאחורי גבם ועולם הפשע על-פי עברם אינו זר להם.

השאלה שהעלה הסניגור ושאכן ראויה להתייחסות היא, האם לאור שחרורם של האחרים בתנאים, יש לשחרר כך גם את העוררים. ראוי אפוא לעמוד על ההבדלים ביניהם. אף שנטען לגבי אפרים דייני, הדוד, שהוא זה ששלח את העוררים לעשות עבורו את "העבודה השחורה" נראה כי השלוח עלה על שולחו והפליא מכותיו וחבטותיו בקורבן בו פגעו קשות. הדוד לא הואשם בכל אותן עבירות הקשורות בהפעלת כוח ובגרימת חבלה במזיד ובכוונה מחמירה ועד כמה שסחיטה באיומים היא כשלעצמה עבירה חמורה, חמורה שבעתיים התנהגות העוררים המעידה על היותם שלוחי רסן ונטולי עכבות.

אשר לדרור ביטון, הלה מעורב "רק" בעבירת החזקת סם (כ1- ק"ג גראס) המיוחסת לו ולעוררים. אין הוא מעורב בכל העבירות האחרות. איתמר כהן אינו מעורב בעבירת הסם אבל הוא מעורב בעבירות האחרות המיוחסות לעוררים.

מקרהו של איתמר כהן נבחן פעמיים על-ידי נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת שהחליט לשחררו בתנאים ובית משפט זה לא מצא לנכון להתערב.

מספר ההבדלים מבדילים בינו לבין העוררים שלפנינו: ראשית, היותם מעורבים באירוע הסמים ואי מעורבות איתמר כהן בו. לאחר שהוצא צו מעצר נגד העוררים בעניין שלפנינו, לא הצליחה המשטרה לאתר אותם. הם נתפסו בהיותם מעורבים באירוע הסמים שארע מאוחר יותר, כשהם נוסעים במכונית שנערך מרדף אחריה על-ידי שלוש ניידות. תוך ניסיון לעוצרם, נראו - לפי הטענה - העוררים זורקים שקיות מהמכונית. השקיות נתפסו ובתוכן סם.

אירוע זה מוסיף נופך למסוכנותם של העוררים.

ההבדל השני בין איתמר כהן לבינם הוא עברם הפלילי. עברו של כהן מחוויר לעומת עברם. לשניהם הרשעות קודמות לא מועטות, ביניהן הרשעות בעבירות הכרוכות באלימות. לעורר 1 גם עבירות סמים.

הבדל נוסף וחשוב לחובתם של העוררים, היא העובדה, שבמועד ביצוע העבירות המיוחסות להם, היו תלויים מעל לראשם מאסרים על תנאי, האחד של 28 חודשים והשני של 12 חודשים. אלה לא הרתיעו אותם. הימלטותם ברכב והתחמקותם מפני המשטרה מצביעים לכאורה על חשש להימלטות ועל שיבוש אפשרי של הליכי המשפט.

אשר על כן דין עררם להידחות והוא נדחה בזה.