החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4274/20 זאב גולד נ. גיימס שנטי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחור ניכר בהגשת ערעור ומחיקתובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שמחק ערעור מחמת איחור ניכר בהגשתו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שמחק ערעור שהוגש באיחור ניכר של כשלוש שנים. נקבע כי פסק הדין המחוזי אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית, וכי מתן רשות אינו דרוש למניעת עיוות דין. לא נפסקו הוצאות בשל היותו של המבקש בלתי מיוצג.

העובדות

המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דין של בית משפט השלום, כשלוש שנים לאחר המועד הקבוע בתקנות. בית המשפט המחוזי בחן את טענות המבקש לגופן, קבע כי סיכויי הערעור קלושים ולא נמצאה הצדקה לאיחור, והורה על מחיקתו. המבקש היה בלתי מיוצג.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאפשר הגשת ערעור באיחור ניכר של כשלוש שנים כאשר לא התבקשה ארכה להגשתו?
  2. 2.האם פסק הדין של בית המשפט המחוזי מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, או שמתן רשות ערעור דרוש כדי למנוע עיוות דין?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור תידחה כאשר פסק הדין המבוקש אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניין הצדדים וכאשר מתן הרשות אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין

    ״לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים״

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • איחור בהגשת ערעור
  • מחיקת ערעור
  • הצדקה לאיחור
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית
  • לפנים משורת הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4274/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

זאב גולד

נ ג ד

המשיבים:

1. גיימס שנטי

2. שנטי ג'יימס השקעות בינלאומיות

בע"מ

בקשה לרשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הרשמת השופטת

ת' בר-אשר

) מיום 1.6.2020 בע"א 5806-05-20

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הרשמת השופטת ת' בר-אשר ) מיום 1.6.2020 בע"א 5806-05-20, במסגרתו נמחק ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת מ' ליפשיץ-פריבס ) מיום 27.2.2017 בת"א 40320-10-13, מחמת איחור ניכר בהגשתו.

בית המשפט המחוזי קבע כי לפי תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), היה על המבקש להגיש את ערעורו על פסק הדין בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום בו ניתן, ולכל המאוחר עד ליום 26.4.2017 - בחלוף 45 ימים מהמועד בו הומצא למי שהיה מייצגו בהליך בפני בית משפט השלום. ואולם, הערעור הוגש ביום 4.5.2020 "בחלוף כשלוש שנים מבלי שהתבקשה ארכה להגשתו" . בית המשפט בחן, לפנים משורת הדין, את טענות המבקש לגופן, וקבע "כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים, כי לא נמצאה הצדקה לאיחור בהגשת הערעור ובשל האיחור המשמעותי מאוד, אין עוד מקום לאפשר את הגשת הערעור עתה" . בהתאם, הורה בית המשפט על מחיקת הערעור.

2.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות, לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא

מעורר כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

3.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. לפנים משורת הדין ולנוכח היותו של המבקש בלתי מיוצג, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, ד' בשבט התשפ"א (17.1.2021).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 5806-05-20

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור תידחה כאשר פסק הדין המבוקש אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניין הצדדים וכאשר מתן הרשות אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין