רע"א 4275/12 עו"ד איתן סגל נ. שורה בע"מ

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ש' שטמר, א' קיסרי ו -ע' זרנקין ) בע"א 38365-11-11 מיום 8.5.2012 בו נמחק בהסכמת הצדדים ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ב' טאובר ) בת"א 21725/01 שניתן ביום 3.10.2011. הבקשה שלפני מופנית גם כנגד החלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.5.2012 בה דחה בקשה שהוגשה בהסכמה לדחות את מועד הדיון בערעור שהתנהל לפניו, שהיה קבוע ליום 8.5.2012 (להלן: בקשת הדחייה ).

תמצית העובדות והליכים קודמים

1.

המשיבה הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה כנגד מספר רב של נתבעים, וביניהם המשיב, בטענה שהיו מעורבים במעשי זיוף ומרמה במסגרת עסקת מקרקעין שמהותה אינה מענייננו. בית משפט השלום קבע כי עלה בידי המשיבה לבסס את אחריותו של המבקש לנזקים שנגרמו לה, וזאת "הן מחמת רשלנותו והן על רקע מעורבותו בקידום עסקת העוקץ". נוכח כך חייב בית משפט השלום את המבקש, יחד עם עוד שבעה נתבעים נוספים באותו תיק, לשלם למשיבה ביחד ולחוד סך של 586,680 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

2.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. כמו כן הוגשו שלושה ערעורים נוספים בידי צדדים אחרים לתיק. ביום 7.5.2012 הגישו המבקש והמשיבה את בקשת הדחייה, בה ביקשו לדחות את מועד הדיון בערעור, שהיה קבוע כאמור ליום 8.5.2012. בבקשת הדחייה טענו הצדדים כי הגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, שצפוי להיות מושלם בחודש אוקטובר 2012, ואז גם יוצג לבית המשפט. בית המשפט המחוזי דחה באותו מועד את הבקשה וקבע כי על הצדדים להתייצב ולהודיע על ההסדר. בית המשפט הסביר כי הבקשה נדחית

"במטרה שבית המשפט אשר למד את התיקים וישמע מחר את שלושת הערעורים האחרים, לא יידרש שוב לפרשה בשל כך שהמבקשים לא התייצבו לדיון ולא טענו בו".

3.

ביום 8.5.2012 התקיים הדיון בערעור ובמהלכו הודיעו המבקש ובאת כוחה של המשיבה, עו"ד קרן בצר, כי הגיעו להסכמה לפיה הערעור ימחק ללא צו להוצאות. בעקבות כך ניתן פסק הדין מושא הבקשה שלפני ובו נקבע "בהסכמת הצדדים הערעור נמחק".

מכאן הבקשה שלפני.

תמצית נימוקי הבקשה

4.

בבקשה דנן טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי הבהיר לו כי בכוונתו לדחות את הערעור שהגיש, וזאת על בסיס עיקרי הטיעון שהוגשו מטעמו. כן טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי הבהיר לו כי מוטב שימחק את הערעור מיוזמתו ובכך יימנע מחיוב בהוצאות. לפיכך טוען המבקש כי הסכים למחיקת הערעור בלית ברירה. המבקש מוסיף וטוען כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר דחה את בקשת הדחייה שהוגשה בהסכמה, אשר נועדה לחסוך זמן שיפוטי ולהגיע לסיום המחלוקת בהסדר. המבקש טוען בהקשר זה כי בתי המשפט נוהגים כדבר שבשגרה לנסות ולהביא לפתרון מחלוקות בהסדר והדבר עדיף על "פסק דין כפוי". המבקש טוען לכן כי היה על בית המשפט לכבד את הסכמת הצדדים ולאפשר להם לסיים את הסכסוך בהתאם להסדר אשר נחתם ביניהם. נוכח כל זאת עותר המבקש לכך שבית משפט זה יבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען בבקשתו כי באת כוחו של המשיבה, עו"ד קרן בצר, נתנה את הסכמתה לכל האמור בבקשתו. עם זאת יצויין כי המבקש לא צירף לבקשתו כל מסמך המעיד על ההסכמה האמורה.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק כאשר נדרשת הכרעה בסוגיה משפטית עקרונית החורגת מעבר למחלוקת הפרטנית שבין הצדדים או כאשר עיוות הדין שיגרם לבעלי הדין, אם לא תינתן רשות ערעור, יהיה בלתי מתקבל על הדעת [ראו והשוו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ]. במקרה דנן לא מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" והמבקש למעשה כלל לא טוען להתקיימותם. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

6.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. כידוע, דחיית דיונים גורמת לאיבוד זמן שיפוטי ופוגעת במתדיינים אחרים שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר אלמלא הדיון בתיקים אחרים היה נדחה. מכיוון שלהחלטות בבקשות דחייה יש השלכה מעבר לעניינם של בעלי הדין בתיק מסוים, אין לתת משקל מכריע להסכמת הצדדים בהכרעה בבקשה כזו [ראו: רע"א 8327/05 צדיק נ' פנימי (טרם פורסם, 14.9.2005), בפסקה 4 להחלטתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (להלן: עניין צדיק )]. יוזכר בהקשר זה כי נוהל נשיאת בית המשפט העליון לטיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון מיום 5.1.2010 קובע בסעיף א' כי:

"ככלל, אין לדחות מועדי דיון שקבע בית המשפט. דיון שנקבע, יש לקיים במועד, אלא במקרים חריגים"

כן קובע סעיף ה' לנוהל כי:

"קיום משא ומתן לפשרה, הסדר טיעון, הליך גישור וכדומה, אינם מהווים, כשלעצמם, עילה מספקת לדחיית מועד דיון שנועד לשמיעת ראיות."

שיקול מרכזי אותו ישקול בית המשפט בבוחנו בקשה לדחיית מועד דיון הוא המועד בו הוגשה בקשת הדחייה: ככל שמועד הגשתה של הבקשה קרוב ליום הדיון, תגבר הנטייה שלא להיעתר לבקשה (ראו: עניין צדיק , בפסקה 6 להחלטתו של השופט א' גרוניס ). בענייננו, הוגשה בקשת הדחייה יום אחד בלבד לפני המועד שנקבע לדיון. כמו כן, על אף שלא היה זה דיון שנועד לשמיעת ראיות, לדיון זומנו צדדים רבים נוספים ודחייתו הייתה גורמת להם נזק. בנסיבות אלה, סבורני כי צדק בית המשפט המחוזי כאשר דחה את בקשת הדחייה.

7.

יתרה מכך, המבקש הגיע לטענתו להסדר עם המשיבה, אך נמנע מלהציגו לבית המשפט וכן נמנע מלצרף עותק של ההסדר הנטען לבקשה שלפני. בנסיבות אלה לא ניתן להידרש לטענת המבקש כי הסכמתו למחיקת הערעור "נכפתה עליו" וכי בית המשפט המחוזי היה אמור לכבד את ההסדר אליו הגיעו הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט. כאמור, בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" נועדה לדון בשאלות משפטיות עקרוניות, או במקרים של עיוות דין כה חמור המצדיק את התערבותו של בית משפט זה, ולא השתכנעתי כי זהו המצב במקרה דנן. הסכמת הצדדים אינה מצדיקה, כשלעצמה, מתן רשות ערעור כאשר אין הבקשה עומדת בכללים שנקבעו לכך בפסיקה (ראו והשוו: עניין צדיק , בפסקה 5 להחלטתו של השופט א' גרוניס). כפי שציינתי לעיל, הערעור אותו הגיש המבקש נמחק - ולא נדחה - ולפיכך רשאי המבקש באופן עקרוני לשוב ולהגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. אמנם, המועד הקבוע להגשת הערעור כבר חלף, אך המבקש יכול להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור ותקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט להיעתר לבקשה זו מטעמים מיוחדים שיירשמו. אם יבחר המבקש להגיש בקשה כזו - ואיני מביע כל עמדה באשר לסיכוייה להתקבל - יוכל לטעון כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים, ככל שאכן הגיעו אליו, הוא טעם מיוחד להאריך את המועד להגשת הערעור. כך או כך, בקשת רשות ערעור לבית משפט זה אינה האכסניה המתאימה לדון בעניין.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבה איני עושה צו להוצאות.