פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4279/18
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל המשרד לביטחון פנים
2. מדינת ישראל - משטרת ישראל
3. צבא הגנה לישראל
4. פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו החלטת בית המשפט המחוזי חיפה בתיק עא 067524-11-17 שניתן ביום
15.05.2018 על ידי כבוד השופטים רון סוקול, מנחם רניאל וישראלה קראי-גירון
בשם המבקשים:
עו"ד מוניר עראידה
החלטה
בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' סגן הנשיא ר' סוקול , והשופטים מ' רניאל ו י' קראי-גירון )
בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ש' פיינסוד-כהן ) מיום 20.10.2017 בת"א 6132-07-10.
1.
במוקד ההליכים, אירוע טרגי שהתרחש בשנת 2005, בו חייל צה"ל (להלן: המנוח ) שם קץ לחייו ונמצא ירוי בפתח ביתם של המבקשים (להלן: זירת האירוע ) .
המבקשים הגישו תביעה נגד המשיבים 3-1. בקצרה ייאמר כי בתביעתם טענו המבקשים כי כוחות ההצלה וצה"ל התרשלו בטיפול בזירת האירוע ובפינוי גופת המנוח, בכך שהתעכבו באופן בלתי סביר, ואף הותירו לבסוף חלקי גופה פזורים אותם נאלצו המבקשים לאסוף בעצמם בהמשך. המבקשים טענו כי נגרמו להם נזקים נפשיים כתוצאה מההיחשפות הממושכת למראות הקשים.
2.
תביעתם של המבקשים לבית משפט השלום נדחתה. בפסק הדין נקבע כי קיימת חובת זהירות מושגית של הגורמים האמונים על חקירת האירוע ופינוי הגופה כלפי מי שנחשף לזירת אירוע כגון דא, ברם, במקרה דנן לא הוכח כי אלה התרשלו בתפקידם. בנוסף, נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין טענת הרשלנות לנזק הנפשי הנטען.
ערעורם של המבקשים לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא, ועל כך נסבה הבקשה דכאן.
3.
המבקשים טענו כי בבסיס בקשתם עומדות מספר שאלות עקרוניות שטרם הוכרעו בפסיקה, כדוגמת: "האם רבצה על המשיבים החובה לנקות זירות רצח ולאסוף חלקי אדם של חייל צה"ל מחצר פרטית של אזרח, ומהי מידת האחריות האמורה! האם קמה חובה לבצע פעולה זו, שעה שעסקינן בחצר פרטית, במהירות האפשרית, או שמא לאו!"; וכן "האם סביר שמדינה תותיר במשך 5 שעות גופת חייל לא מכוסה, ובמשך יממה שלמה חלקי אדם מפוזרים וגופה מרוטשת ללא כיסוי במשך זמן כה ממושך ובלתי סביר בכניסה לחצר פרטית של אזרח, מבלי לתעד עובדת אי איסוף החלקים במילה וחצי מילה בתיק מצ"ח!". על שאלות אלה חזרו המבקשים באותו נוסח או בנוסח דומה פעם אחר פעם בבקשה שלפני.
4.
דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובה.
על אף ניסיונם של המבקשים לעטות על בקשתם מחלצות עקרוניות, הרי שהיא עוסקת אך ביישום הדין על המקרה הפרטני, ואינה חורגת מכך. למעשה, ענייננו בערעור על קביעות עובדתיות מובהקות. כך, לדוגמה, טענו המבקשים כי אספו במו ידיהם חלקי גופה במשקל 2 ק"ג (!!!). בית המשפט קבע כי מדובר בגרסה כבושה שהועלתה לראשונה בפני מומחה מטעם בית המשפט שלוש שנים לאחר המקרה. עוד נקבע כי גרסה זו אינה מתיישבת כלל עם ממצאי הדוח הפתולוגי, ממנו עולה כי אין כל עדות לנזקים גופניים שנגרמו לשאר איברי הגוף מלבד חלק מאיברי הראש. לכך יש להוסיף שורה ארוכה של קביעות עובדתיות העומדות בסתירה רבתי לגרסת המבקשים.
סופו של דבר, על אף הנסיבות המצערות במסגרתן התנהלו ההליכים קמא, איני רואה עילה לקבל הבקשה, שאינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
משלא התבקשה תגובה, ובשים לב להוצאות שהוטלו על המבקשים בבית המשפט המחוזי, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' באב התשע"ח (19.7.2018).
ש ו פ ט