פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
431/07
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקשת:
מבני תעשיה בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. שלמה רוטמן ובניו פיתוח (1992) בע"מ
2. ברטוב אמיר -עו"ד , נתי פריד - רו"ח ,
כונסי נכסים
3. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
4. כונס הכנסים הרשמי
הוגש הליך
החלטה
במסגרת ההליך שבכותרת התבקשו הצדדים להביע עמדתם בנוגע לדרך התקיפה הראויה של החלטת בית משפט קמא.
1.
לצורך דיון בבקשה, אתאר בתמצית את הרקע הנדרש. לבקשת המשיב 3 ( להלן: הבנק ), שהוא נושה מובטח של המשיבה 1 ( להלן: החברה ) מכוח אגרת חוב, מונו לחברה כונסי נכסים ואושר הסכם בינם לבין משקיע אשר נטל על עצמו את השלמת התחייבויות החברה בפרויקטים של בנייה בהם היתה מעורבת. החברה הפקידה ערבויות בנקאיות להבטחת התחייבויותיה לטובת המבקשת בפרויקטים שונים. שתי הערבויות נשוא המחלוקת הוצאו תחילה כערבויות ביצוע ולאחר השלמת הפרויקטים הוקטן סכומם והם הוסבו לערבויות בדק הבאות להבטיח את תיקון הליקויים בפרויקטים. המבקשת לא הודיע על ליקויים המצריכים תיקון מטעם החברה, אולם היא הודיעה כי היא דורשת לחלט את הערבויות. במצב דברים זה, הגישו כונסי הנכסים בקשה לבית המשפט קמא ליתן צו אשר יורה על מניעת חילוט הערבויות. המבקשת טענה, בין היתר, כי מ דובר
בערבויות צולבות הבאות להבטיח את ביצוע העבודה בכל הפרויקטים אשר לפי הנטען טרם הושלמו, וכי ואין לייחס כל אחת מהן לפרויקט ספציפי. בית המשפט קמא קבע כי העבודות בפרויקטים הרלבנטיים הושלמו וכן שעל פי לשונן של הערבויות וכן מהתנהגות הצדדים עולה שאין מ דובר בערבויות צולבות ולפיכך לא ניתן לחלט אותן בגין חיובים נטענים על פי חוזה אחר. לפיכך, נעתר בית המשפט קמא לבקשת כונסי הנכסים והוציא צו מניעה קבוע האוסר על חילוט הערבויות.
2.
לטענת המשיבים 3-1, דרך התקיפה הראויה על החלטת בית משפט קמא הינה באמצעות הגשת ערעור בזכות. זאת, שכן החלטתו הינה סופית ביחס למבקשת. לטענת המבקשת, הבקשה הוגשה כבקשה למתן רשות לערער מהטעם שהיא מתייחסת לערבויות בנקאיות תקפות, כאשר בשני הפרויקטים אליהם מתייחסת ההחלטה עדיין לא הושלמו כל העבודות וטרם נסתיימה תקופת הבדק. המבקשת מבהירה כי בהתאם להחלטת בית משפט קמא, ניתן לחלט את הערבויות בגין נזקים שיתגלו בפרויקטים אלה ועל כן ההחלטה אינה מסיימת את הדיון.
3.
לצורך סיווג הדרך להשיג על החלטות בית המשפט הדן בהליכי כינוס נכסים לצורך אכיפת אגרות חוב יש להחיל את אותם כללים המיושמים במסגרת הליך פירוק חברה וכן בהליכי פשרה או הסדר. להבדיל מדיני פשיטת רגל, דיני הערעור לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999 ופקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 הולכים בתלם דיני הערעור הרגילים המבחינים בין "פסק דין" להחלטה אחרת" (ראו: רע"א 627/88 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ , פ"ד מב(4), 393; רע"א 10215/01 עו"ד יוחנן בלש בתפקידו כמנהל מיוחד נ' כונס הנכסים הרשמי , תק-על 2005(2), 3608 פסקה 4 לפסק דינו של כבוד השופט טירקל. ההוראה המיוחדת שהיתה קבועה לעניין פירוק בסעיף 291 לפקודה בוטלה כמיותרת. ראו: ש' לוין פרוצדורה אזרחית סדרי דין מיוחדים בבתי משפט (ירושלים, תשס"ג-2003). לעניין פשרה והסדר ראו: ע"א 9279/05 גרנות ארגון שיתופי אזורי-אגודה שיתופית חקלאות מרכזית בע"מ נ' קיבוץ החותרים , תק-על 2006(2), 1088; ע"א 4952/06 רן קרול נ' עו"ד אבנר כהן , תק-על 2006(3), 4017)111). לגבי
הליך של פירוק חברה נקבע כי יש לראות בהחלטות שיש בהן משום "סגירה" של עניין, פסק דין סופי לעניין ערעור, על אף שהליכי הפירוק נמשכים (ראו דברי השופט ש' לוין (כתוארו אז) ברע"א 627/88 הנ"ל).
4.
השאלה היא, אפוא, האם החלטת בית המשפט "סגרה" את ההתדיינות בין הצדדים באופן שיש לסווגה כפסק דין?
כמובהר לעיל, בית המשפט קבע כי אין מקום לדרישת המבקשת לחלט את הערבויות הבנקאיות. בכך הכריע בית המשפט סופית בעניין מימוש הערבות הבנקאית, ככול שהדבר נוגע לאפשרות לחלטן בשל פרויקטים אחרים או בשל ביצוע הפרויקטים בגינן הוצאו (להבדיל מתיקון ליקויים לאחר גמר הביצוע בפרויקטים אלה). אכן, כפי שטוענת המבקשת, בכך אין כדי לסתום את הגולל על האפשרות כי בעתיד יתעוררו סוגיות הקשורות לחילוט הערבויות בגין נזקים שיתגלו בפרויקטים הרלבנטיים. אולם, עצם הדבר שקיימת אפשרות כאמור, אין בה כדי לשנות את העובדה שבית המשפט סיים את מלאכתו בכל הנוגע להגדרת תכליתן של הערבויות ומניעת האפשרות לחלטן בגין מטרות אחרות, ומהיבט זה עסקינן בהחלטה סופית (השוו: ע"א 7168/03 שלמה חבר נ' עו"ד צוראיל לביא בתוקף תפקידו כנאמן של נגה אלקטרוניקה בע"מ (בהקפאת הליכים) ושל נגה תעשיות אלקטרו-מכניות (1986) בע"מ (בהקפאת הליכים) , תק-על 2005(3), 3910). לפיכך, החלטת בית משפט קמא מהווה פסק דין אשר ניתן לערער עליו בזכות.
נוכח מסקנתי הנ"ל, אני מורה על מחיקת ההליך שבכותרת. המבקשת תגיש ערעור תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. הסכומים ששולמו בגין האגרה והופקדו בגין הערבון בהליך שבכותרת יועברו לערעור שייפתח. המבקשת תשלים את סכום האגרה וכן תפקיד סכום נוסף בסך 10,000 ₪ בגין הערבון בעת פתיחת הליך הערעור. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים בערעור שייפתח.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז
תשס"ז (10.7.2007).
שושנה ליבוביץ
ר ש מ ת