רע"א 431/97 ב. ג'. אססיטנס נ. פיין יוחנן

1.אני מורה בזאת על איחוד הדיון בשתי הבקשות לרשות ערעור שלפנינו.

2.בית משפט השלום התיר תיקון כתבי ההגנה (תצהירים שהפכו כתבי הגנה) ועם זאת דחה את אותו חלק של הבקשה בו ביקשו להכליל בתיקון טענת התיישנות.

3.על החלטת בית משפט השלום הגישו שני הצדדים בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט השלום וסמך ידו על התיקון אותו הרשה בית משפט השלום לבצע, אולם שלא כבית משפט השלום, החליט הוא להרשות הוספת טענת ההתיישנות לכתבי ההגנה. הבקשות שבפנינו תוקפות את החלטת בית המשפט המחוזי ומתבקש בהן לבטל את ההחלטות ולא להרשות תיקון כלשהו בכתבי ההגנה.

4.עיינתי בחומר שהוגש על ידי המבקשת ונחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לאחר שנושא תיקון כתבי ההגנה נבדק בשתי הערכאות ואין הוא מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית או טעות משפטית, אין מקום לבדוק את הנושא מחדש בערכאה שלישית.

5.אשר לטענת ההתיישנות בה הוחלט באופן שונה על-ידי הערכאה הראשונה והשניה, אין מקום להתערב בהחלטת הערכאה השניה משום שאין במתן הרשות להוספת הטענה על-ידי הכללתה בכתבי ההגנה המתוקנים, כדי לפגוע בטענות המבקשת בשאלת ההתיישנות. המבקשת תוכל להשמיע טענותיה גם בנושא זה במשפט עצמו ותוכל לטעון בנושא ההתיישנות ככל שתמצא לנכון, גם בהקשר לשלב בו הועלתה הטענה כתיקון לכתבי ההגנה.

6.אשר על כן, נדחית הבקשה ללא צורך בתגובה וללא צו להוצאות.