החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4317/10 עמירם צופי נ. בנק לאומי

ניתן ביום

בקצרה

חדלות פירעון · עיכוב הליכי פינוי ומכירת בית של חייב בפשיטת רגל על ידי נושה מובטחבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שפעל כבית משפט לפשיטת רגל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של חייב בפשיטת רגל שביקש לעכב את פינוי ביתו ואת מכירתו על ידי כונס הנכסים, שנוקט נושה מובטח בהוצאה לפועל. נקבע כי אין לקבוע מראש את גדר התערבותו של בית המשפט לפשיטת רגל במימוש בטוחה על ידי נושה מובטח, וכי יש להתחשב בנתונים המיוחדים של המקרה, ובהם שווי הבית וסכום התמורה. המבקש רשאי לפנות שוב לבית המשפט לאחר שתתבהר התמונה לגבי התמורה נטו, ואין צו להוצאות.

העובדות

המבקש, שעל נכסיו ניתן צו כינוס, ביקש לעכב הליכי פינוי מביתו שנוקטים נושה מובטח בהוצאה לפועל, ובה מונה כונס נכסים. בת זוגו נתונה אף היא בהליך פשיטת רגל, וחובות הנושים הרגילים מסתכמים בכשני מיליון ש"ח מול חוב מובטח של כ-1.7 מיליון ש"ח. שווי הבית נתון במחלוקת בין כ-2 ל-3 מיליון ש"ח, ולאחר פרסום הזמנה להציע הצעות נקבע מועד להגשתן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב הליכי פינוי ומכירת ביתו של המבקש שנוקטים נושה מובטח בלשכת ההוצאה לפועל ונתון לכינוס נכסים?
  2. 2.מה גדר התערבותו של בית המשפט לפשיטת רגל במימוש בטוחה על ידי נושה מובטח בהליכי הוצאה לפועל?

הלכות

  1. 1

    אין מקום לקבוע מראש את גדר ההתערבות של בית המשפט לפשיטת רגל במקרה בו פועל נושה מובטח בהליכי הוצאה לפועל למימוש בטוחה, וההכרעה תלויה גם בנתונים המיוחדים של המקרה.

    ״איני רואה כל טעם לקבוע מראש מהו גדר ההתערבות של בית המשפט שעל פשיטת הרגל במקרה מעין זה, בו פועל נושה מובטח בהליכי הוצאה לפועל למימוש בטוחה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    המכירה של הנכס המשועבד עשויה להניב עודף משמעותי לקופת פשיטת הרגל, ולכן לסכום התמורה השלכה מהותית על האינטרסים של כל הגורמים.

    ״כאמור, לסכום התמורה עשויה להיות השלכה מהותית באשר לאינטרסים של כל הגורמים המעורבים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פשיטת רגל
  • צו כינוס
  • נושה מובטח
  • כונס נכסים
  • הוצאה לפועל
  • מימוש בטוחה
  • פינוי
  • שעבוד
  • נושים רגילים
  • תמורה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4317/10

בפני:

כבוד השופט א' גרוניס

המבקש:

עמירם צופי

נ ג ד

המשיבים:

1. בנק לאומי

2. עו"ד חזי חכם

3. עו"ד רונן בצלאל, מנהל מיוחד

4. כונס הנכסים הרשמי

בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית

המשפט המחוזי בתל אביב מיום 4.5.2010 ומיום 20.5.2010 בתיק פשר 32208-11-09

שניתנו על ידי כבוד השופטת א' נחליאלי-חיאט

תאריך הישיבה:

י' באב התש"ע

(21.7.2010)

בשם המבקש:

עו"ד רונית זווילי

בשם המשיב 1:

עו"ד חזי חכם;

עו"ד טניה קיזנר

בשם המשיב 2:

בעצמו

בשם המשיב 3:

בעצמו

בשם המשיב 4:

עו"ד אופיר פורת

החלטה

1.

המבקש, שעל נכסיו ניתן צו כינוס לבקשתו, עתר בפני בית המשפט המחוזי, שפעל כבית משפט לפשיטת רגל, לעיכוב הליכי פינוי מביתו. הליך הפינוי ננקט בלשכת ההוצאה לפועל על ידי נושה מובטח, הוא המשיב 1. בגדר ההליך בלשכת ההוצאה לפועל נתמנה המשיב 2 ככונס נכסים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

2.

מתברר, כי בינתיים פונה המבקש עם משפחתו מביתו ולמעשה בקשתו מכוונת למנוע את מכירת ביתו על ידי כונס הנכסים. עובדות נוספות שראוי להזכירן הן אלה: גם אשתו של המבקש נתונה בהליך פשיטת רגל. חובותיהם לנושים, פרט לנושה המובטח, מגיעים לכשני מיליון ש"ח. החוב לנושה המובטח מסתכם בכ-1.7 מיליון ש"ח. לאחרונה קיבל הנושה המובטח תשלום לכיסוי החוב השוטף בגין ההלוואה המובטחת בשעבוד על הבית. כנראה שכיום לא קיים חוב שוטף, אך המשיב 1 מעוניין להמשיך בהליכים למכירתו של הבית.

3.

מטעם הכונס הרשמי נתמנה מנהל מיוחד, הוא המשיב 3. בעת הגשתה של בקשת רשות הערעור הייתה מחלוקת בין המנהל המיוחד לבין המשיב 2 בכל הנוגע למכירת הבית. לאחרונה הושג הסדר מסוים בין השניים. על פי ההסדר יימשכו הליכי המכירה ובלבד שהתמורה לא תפחת מ-2 מיליון ש"ח. אם הסכום שיוצע בהליכי המכר יפחת מן הסכום הנזכר ינסו השניים להגיע להסכמה אחרת.

4.

זימנתי את המעורבים לדיון בפניי במטרה לבחון אפשרות של הסדר כולל. זאת, לאחר שהמבקש הביע רצון להגיע להסדר עם נושיו. כנראה שהמבקש נכון להציע סכום של כ-400,000 ש"ח לנושים הרגילים, כשבכל הנוגע לבית מבקש הוא למנוע את המכירה ולהמשיך בתשלומים השוטפים להחזר ההלוואה לנושה המובטח. המשיב 2 טען כי שוויו של הבית הוא כ-3 מיליון ש"ח. אם זה אכן המצב, ברי כי המכירה תביא לכך שייכנס סכום משמעותי לקופת פשיטת הרגל. הכוונה לסכום העודף על החוב המגיע למשיב 1 (וזאת אף אם מתחשבים בהוצאות הכרוכות במכירה). בחומר שבפניי קיימות אינדיקציות מסוימות לפיהן שוויו של הבית סובב סביב 2 מיליון ש"ח. נראה, שאם זה הסכום שיתקבל, הרי הנושים הרגילים לא יפיקו תועלת ממכירת הבית.

5.

בדיון נמסר כי המשיב 2 פרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת הבית. המועד האחרון להגשת הצעות הוא יום 12.8.2010. כמובן, שרק משתוגשנה ההצעות ותיבדקנה, ניתן יהיה לדעת מהו הסכום שניתן לקבל תמורת הבית. כאמור, לסכום התמורה עשויה להיות השלכה מהותית באשר לאינטרסים של כל הגורמים המעורבים. איני רואה כל טעם לקבוע מראש מהו גדר ההתערבות של בית המשפט שעל פשיטת הרגל במקרה מעין זה, בו פועל נושה מובטח בהליכי הוצאה לפועל למימוש בטוחה. לסוגיה זו יש היבט עקרוני, אך ייתכן שבצד היבט זה יש ליתן את הדעת אף לנתונים המיוחדים של המקרה.

6.

סופו של דבר שבקשת רשות הערעור נדחית. עם זאת, שמורה למבקש הזכות לפנות שוב לבית המשפט של פשיטת הרגל משתתבהר התמונה בכל הנוגע לתמורה (נטו) שניתן להשיג במכירת הבית. כמובן, שאין כל מניעה לנסות ולהגיע להסדר נושים משולב, שיכלול אף את הנושה המובטח. לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א באב התש"ע (22.7.201).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום לקבוע מראש את גדר ההתערבות של בית המשפט לפשיטת רגל במקרה בו פועל נושה מובטח בהליכי הוצאה לפועל למימוש בטוחה, וההכרעה תלויה גם בנתונים המיוחדים של המקרה.
  2. 2המכירה של הנכס המשועבד עשויה להניב עודף משמעותי לקופת פשיטת הרגל, ולכן לסכום התמורה השלכה מהותית על האינטרסים של כל הגורמים.