פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 432/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשות:
1. אדריאל ייזום וניהול (1999) בע"מ
2. תמדים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. רשות מקרקעי ישראל
2. דקורל השקעות בע"מ
3. סימון דהן
4. תמו דהן
5. קטורה אירועים בע"מ
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.12.2018 בע"א 62799-10-17
שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא ז' הווארי והשופטים א' קולה ו-ד' צרפתי
ב"כ המבקשות:
עו"ד ורד מאירוביץ סייג, עו"ד מור
אגיב קשרי
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 20.12.2018 (ע"א 62799-10-17, סגן הנשיא ז' הווארי והשופטים א' קולה ו- ד' צרפתי ), ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין זה. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת מיום 5.9.2017 (ת"א 4995-07, השופטת ר' גלפז מוקדי ).
2.
ברקעם
של ההליכים בין הצדדים מצויים חוזים שנכרתו בתחילת שנות האלפיים בין המשיבה 1, רשות מקרקעי ישראל (להלן: הרשות ), לבין המבקשות, אדריאל ייזום וניהול (1999) בע"מ ותמדים בע"מ, בפטור ממכרז לפי תקנה 25(5)(א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993. המדובר
בחוזים לפיתוח וחכירה של מקרקעין הממוקמים צפונית לקריית שמונה (להלן: המקרקעין ) שהשימוש בהם הוגדר כתעשייתי. בין הצדדים התגלע סכסוך בעקבות טענת הרשות לפיה המבקשות הפרו את החוזים עמה בכך שעשו שימוש במקרקעין שלא למטרה שלשמה הוקצו להן ואף הקנו זכויות שונות בהם לאחרים.
3.
בהמשך לכך, הגישה הרשות תביעה נגד המבקשות לבית משפט השלום לסילוק יד ולמתן צו מניעה קבוע האוסר עליהן שימוש במקרקעין. בית משפט השלום קיבל את תביעת הרשות בקבעו כי המבקשות הפרו את החוזים הפרה יסודית שאפשרה לרשות לבטל אותם ולדרוש את השבת המקרקעין כשהם נקיים מכל אדם או חפץ. בית משפט השלום דחה את טענת המבקשות לפיה משיקולים של צדק ותום לב אין לאכוף עליהן את השבת המקרקעין, בין השאר בהתחשב בהשקעות שביצעו בהם.
4.
בית המשפט המחוזי דחה כאמור את הערעור שהגישו המבקשות על פסק דין זה. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי סמך ידיו על הקביעות העובדתיות והמשפטיות של בית משפט השלום. יצוין עוד כי בית המשפט המחוזי ניסה לקדם מתווה לפשרה בין הצדדים בנוגע לסעד המבוקש, אך משהדבר לא צלח קבע לבסוף כי אין עילה להתערב בתוצאה שאליה הגיע בית משפט השלום.
5.
הבקשה דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ודחייתה לא תוביל לעיוות דין. מפסקי הדין של הערכאות הקודמות עולה כי המבקשות לא עמדו בהתחייבויותיהן כלפי הרשות, התחייבויות שיש להן משנה חשיבות בשים לב לכך שמדובר בקרקעות הציבור. טענותיהן של המבקשות באשר לכך שהרשות הסכימה במשתמע לסטות מן האמור בחוזים נדחו במישור העובדתי, ודי לי בכך. על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה. משכך, הבקשה לעיכוב ביצוע מתייתרת. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ו בשבט התשע"ט (21.1.2019).
ש ו פ ט ת