רע"א 4326/08 ויקטור צמח נ. עיריית רמת השרון

1.

ההליכים בכותרת נסובים על החלטות של בית המפשט המחוזי בתל-אביב-יפו שניתנו במסגרת ערעור שהגישו המשיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים) נגד פסיקתה של בית משפט השלום. במסגרת הדיון בערעור דחה בית המשפט המחוזי (ביום 28.1.2008) בקשה מטעם המבקש ומשיבה 3 להורות על דחייה על הסף של הערעור. בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' שנלר) פסק שאין כל מקום לבקשה שהיא זהה לבקשה שכבר נדחתה בעבר על ידי כב' השופט שילה (ועל כך הוגשה בקשה לרשות ערעור אשר עודנה תלויה ועומדת בבית משפט זה). נפסק כי אין מקום להידרש לעניין שנית. בהמשך, ביום 27.4.2008, הגישו המבקש ומשיבה 3 בקשה נוספת במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי, שהינה ככל הנראה בקשה לפסילת בית המשפט מלישב בדין. ביום 27.4.2008 הורה בית המשפט למזכירת לפתוח בש"א לבקשה. המשיבים התבקשו להגיש תגובתם עד ליום 5.5.2008.

2.

ביום 14.5.2008 הגיש המבקש את שני ההליכים שבכותרת. ההליך האחד

הוא בש"א 4328/08 בה התבקשה הארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על ההחלטה מיום 28.1.2008. נטען בה כי האיחור בהגשת ההליך נעוץ בבעיות רפואיות מהן סבל המבקש שהצריכו את אישפוזו. לבקשה צורף תיעוד המאשר כי המבקש הגיע למרכז רפואי לאחר ארוע לב והתקבל בתאריך 7.4.2008 ונמצא כיום בטיפול ושיקום. ביום 25.6.2008 התבקש צירופן של אסמכתאות נוספות בדבר מצבו הרפואי של המבקש. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא הייתה מניעה להגיש את ההליך קודם לאישפוזו של המבקש ולכל הפחות להגיש בקשה להארכת מועד במהלך חודש מרץ 2008. ההליך השני הוא רע"א 4326/08 המופנה הן כנגד ההחלטה מיום 28.1.2008 והן כנגד ההחלטה מיום 27.4.2008. בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור התבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

3.

אפתח בבקשה להארכת מועד. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו. טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על פי מכלול של שיקולים. בין אלה ניתן למנות את השאלה האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד.

4.

במקרה שלפניי, הבקשה להארכת מועד הוגשה כחודשיים לאחר תום המועד הקבוע בדין להגשת ההליך. הטעם עליו מתבססת הבקשה הוא מצבו הרפואי של המבקש. ואולם, אין בבקשה הלאקונית שהוגשה ובתיעוד הרפואי הדל שצורף לה כדי לבסס "טעם מיוחד" כנדרש. מן התיעוד הרפואי שהגיש המבקש עולה כי הומלץ לו על מנוחה מיום 22.2.2008 עד ליום 29.2.2008; כי היה נתון באישפוז מיום 28.2.2008 עד ליום 5.3.2008; וכן הומלץ לו על מנוחה מיום 1.3.2008 עד ליום 21.3.2008 ושוב מיום 3.4.2008 עד ליום 3.5.2008. נוכח העובדה שההחלטה נשוא ההליך ניתנה עוד ביום 28.1.2008, אין למסמכים נגיעה ישירה למועדי הערעור. בנוסף, לא ניתן ללמוד ממסמכים אלה מה היו ההשלכות של מצבו הבריאותי של המבקש על האפשרות שלו להיערך להגשת הבקשה לרשות ערעור. בפרט, אין בהם כדי להעיד על כך שבמשך כל התקופה הרלוונטית שיתקה מחלתו של המבקש את יכולתו להיערך להגשת הבקשה לרשות ערעור. נמצא כי הבקשה, על נספחיה, אינה מבהירה די הצורך כיצד מצבו של המבקש בתקופה הרלוונטית מנע ממנו להגיש הליך במועדים הקבועים בחוק. יתרה מכך, גם בהנחה שעקב מצבו הרפואי של המבקש לא ניתן היה להגיש את ההליך במועד, ניתן היה לצפות כי לכל הפחות תוגש בקשת אורכה במועד מוקדם. בבקשה שלפניי לא ניתן כל הסבר להימנעות מהגשתה של בקשת אורכה כאמור. העדרו של הסבר כלשהו בולט במיוחד נוכח העובדה כי כבר בראשית חודש אפריל 2008 נקט המבקש בהליכים שונים בבית המשפט המחוזי. יתרה מכך וזה העיקר בעיני, על פניו נראה כי סיכויי ההליך הינם קלושים, וזאת בלשון המעטה. במצב דברים בו מ דובר

על פניו בהליך חסר תוחלת, אין הצדקה להאריך את המועד להגשת ההליך.

5.

מכאן לבקשה לרשות ערעור. עיון בבקשה מעלה כי רוב רובן של טענות המבקש נסובות על ההחלטה מיום 28.1.2008. המסקנה כי אין להאריך את המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על ההחלטה הנזכרת מובילה למחיקתה של רע"א 4326/08, ככל שהיא מופנית נגד ההחלטה האמורה. הגשת ההליך מבלי לקבל תחילה ארכה נעשתה שלא כדין. אשר על כן, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על מחיקתה של רע"א 4326/08 מן הרישום. יחד עם זאת, מאחר שההליך, ככל שהוא נוגע להחלטה מיום 27.4.08, הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לרשות ערעור, אני מאפשרת למבקש להגיש – בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו – בקשה לרשות ערעור המופנית אך ורק נגד ההחלטה מיום 27.4.2008. מובהר בזאת, כי ככל שהבקשה לרשות ערעור תחרוג מהמסגרת הדיונית האמורה, היא לא תקובל לרישום על ידי מזכירות בית המשפט. זאת ועוד, נוכח הליקויים בהתנהלות הדיונית של המבקש, ש גרמו להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד שלא לצורך, מותנה קיבול הבקשה לרשות ערעור בתשלום הוצאות המשיבים 1 ו-2 בגין הבקשה שלפניי, בסך כולל של 1,000 ₪. בכפוף לתשלום האמור, תקובל הבקשה המחודשת לרשות ערעור על ידי בית המשפט. על המבקש להמציא, איפוא, לבית המשפט, בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, אישור על תשלום הוצאות למשיבים. בהעדר אישור כאמור לא יקובל ההליך המחודש לרישום.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחייתה של בש"א 4328/08 ועל מחיקתה מן הרישום של רע"א 4326/08. המבקש רשאי, אם רצונו בכך, להגיש בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו (וימי הפגרה יבואו במניין) בקשה לרשות ערעור הנוגעת אך ורק לעניין ההחלטה מיום 27.4.2008, וזאת בכפוף להמצאת אישור בדבר תשלום הוצאות למשיבים 1 ו-2 בסך של 1,000 ש"ח.