רע"א 4333/18 כפיר גבסו נ. הנאמן לנכסי החייבים - עו"ד אלי בן חנן

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט עמית כהן ) בתיק פש"ר 9934-02-16 מיום 2.5.2018 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להפחתת התשלומים החודשיים שהושתו עליהם במסגרת הליך פשיטת רגל.

רקע והליכים קודמים

1.

ביום 11.8.2013 ניתן צו כינוס לנכסי גב' אילנית מלכה (להלן: " המבקשת "), במסגרת תיק פש"ר 16461-08-13, והיא הוכרזה כפושטת רגל ביום 14.7.2014, ובמעמד זה מונה מנהל מיוחד לנכסיה. ביום 5.2.2016 ניתן צו כינוס לנכסיו של מר כפיר גבסו (להלן: " המבקש "), הוא בן זוגה של המבקשת, במסגרת תיק פש"ר 9934-02-16, ובמעמד זה מונה מנהל מיוחד לנכסיו. ביום 28.12.2017 אוחד התיקים של המבקשים לתיק אחד.

2.

ביום 1.1.2018 התקיים דיון בעניינם של המבקשים. על רקע בקשת המנהל המיוחד לנכסי המבקש מיום 23.3.2017 להגדיל את התשלומים החודשיים של המבקש בשל הכנסותיו הגבוהות יחסית. לאחר שבחן את דו"חות המנהל המיוחד לעניין הכנסות המבקש תוך שהוא מציין כי המבקש דיווח על הכנסה נמוכה מהכנסתו בפועל, קבע בית המשפט בתום הדיון כי המבקש ישלם מדי חודש 6,000 ש"ח תשלומים חודשיים לקופת הכינוס, ואילו המבקשת תשלם 1,000 ש"ח מדי חודש. להשלמת התמונה יצוין כי במעמד הדיון דחה בית המשפט תכנית פירעון מוצעת לשם מתן הפטר מותנה, לאחר שקבע שהמתווה המוצע נמוך " באופן בלתי סביר " ביחס להכנסות המבקשים ולהוצאותיהם.

3.

ביום 14.2.2018 הגישו המבקשים לבית משפט קמא בקשה להפחתת התשלומים החודשיים, בין השאר, על בסיס הטענה כי חל שינוי לרעה בהכנסות המבקש. ביום 11.4.2018 הגיש הנאמן את תגובתו לבקשה, לפיה הוא מתנגד לה מהטעמים הבאים: אי עמידתם בדרישות צו הכינוס ובהחלטות בית המשפט; החשד שדבק במהימנות הבקשה להפחתת תשלומים חודשיים; התנהלותם הכלכלית של המבקשים והוצאותיהם " המופרזות "; היעדר שינוי נסיבות המצדיק את שינוי גובה התשלומים. ביום 2.5.2018 דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להפחתת תשלומים חודשיים, על סמך הקביעה כי המבקש בוחר שלא למצות את כושר ההשתכרות שלו, לשם הפחתת התשלומים שהוא מעביר לנושיו, ועל כן דין הבקשה להידחות.

על החלטה זו הוגשה רשות הערעור שלפניי.

תמצית בקשת רשות הערעור

4.

בתמצית, טוענים המבקשים כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי הנתונים לעניין הירידה בכושר ההשתכרות אינם מהימנים, וזאת מבלי שבדק אותם לעומק. המבקשים טוענים עוד כי בית המשפט דחה את בקשתם להפחתת התשלומים החודשיים נוכח התנהלותם בדיון ביום 1.1.2018, אשר בסופו הורה בית המשפט כי על המבקשים לעזוב את אולם בית המשפט. המבקשים מוסיפים וטוענים כי שגה בית המשפט כאשר פירש את דברי בא כוחם בדיון הנ"ל (" טבע האדם סביר והממוצע וההגון הוא כזה שאם יחמירו איתו הוא עלול לא למצות את כושר ההשתכרות ולשלם הרבה פחות מהסכום שמשולם היום "), כאילו מדובר בהודאת בעל דין על כוונתו לפגוע בכושר השתכרותו כדי לא לשלם לנושים, ועל בסיסה דחה את בקשת המבקשים להפחתת התשלומים. לדברי המבקשים, התעלם בית המשפט מהרישא של דברי בא כוחם, שנאמרה לפני הציטוט האמור, לפיה טען בא כוחם כי יש לתמרץ חייב למצות את כושר השתכרותו, תוך שמותירים בידיו סכום סביר, מעבר לצרכיו החיוניים. בקונטקסט זה, כך טוענים המבקשים, מובן כי הם לא ביקשו להפחית מגובה התשלומים החודשיים כדי להתחמק מהתשלום לנושיהם. עוד נטען כי שגה בית המשפט כאשר נתן משקל לעמדת הנאמן ולחשדותיו של האחרון ביחס לבקשה להפחתת תשלומים חודשיים, וזאת על אף שהבקשה לא נסתרה והמבקש לא נחקר אודותיה.

דיון והכרעה

5.

עיקרם של דברים, עוסקת בקשת רשות הערעור לפניי בשאלת גובה התשלומים החודשיים שהושתו על המבקשים. דינה של הבקשה להידחות, וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.

6.

כידוע, קביעות הנוגעות לגובה התשלומים החודשיים שמוטלים על פושט רגל מתבססות על תשתית עובדתית שרלוונטית לכל חייב בפני עצמו, ובית משפט זה יטה שלא להתערב בהן (ראו: 2208/18 שאקי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 6 (31.5.2018)). הבקשה שלפניי אינה מצדיקה את התערבותי בהחלטת בית משפט קמא, מאחר שהוא נסוב כל-כולו על קביעות עובדתיות לעניין נסיבותיהם הפרטניות של המבקשים.

7.

במהלך הדיון ביום 1.1.2018, בחן בית המשפט באופן יסודי את נתוניהם האישיים של המבקשים, ובהתאם לכך קבע את גובה התשלומים החודשיים שיוטלו עליהם. לאחר הגשת הבקשה להפחתת התשלומים החודשיים מטעם המבקשים, הוגשה תגובה מטעם הנאמן, שפירטה אף היא את כל התנהלות המבקשים בהליך, תוך התייחסות לכושר ההשתכרות המבקש. על בסיס תגובה זו, בין השאר, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים להפחתת התשלומים החודשיים. קביעות בית המשפט הן נקודתיות לעניין התנהלות המבקשים בהליך פשיטת הרגל, ובאופן קונקרטי לעניין כושר השתכרותו של המבקש, והן אינן מגלות עילה לקבלת בקשת רשות הערעור. גם ביתר טענות המבקשים לא מצאתי ממש.

8.

בקשת רשות הערעור נדחית. מאחר שלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.